סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
==נוסח==
<div class="mw-content-ltr">
2. Paragraph 1 of this Article shall not be interpreted as giving grounds for delay or postponement of the negotiation and conclusion of agreements for placing mandated and other territories under the trusteeship system as provided for in Article 77.
{{הערה|[https://en.wikisource.org/wiki/Charter_of_the_United_Nations#Chapter_XII_-_International_Trusteeship_System סעיף 80 פרק 12 למגילת האומות המאוחדות]}}
שורה 23 ⟵ 24:
==מטרת הערבים==
מטרת העולם הערבי הוצהרה בכינוס היסוד של [[הליגה הערבית]] במרץ 1945 בקהיר, בה הוכרז על זכותה של [[מדינה פלסטינית|פלסטין]] ל[[עצמאות]] מדינית, ונתאמתה בדיונים המוקדמים של ועדת הנאמנות בוועידת סן פרנסיסקו בה הובררה המטרה לרוקן את המנדט הארץ-ישראלי מתוכנו היהודי והציוני ולקבוע הלכה חדשה לפיה תכיר מגילת האו"ם בזכותו של עם אחד בלבד - עמו של הרוב הערבי, להחליט על צורת המשטר המדיני בארץ ועתידה הלאומי בשטח משטר הנאמנות, או כל הסדר אחר, שיכון ב[[ארץ ישראל המערבית]] ויחליף את משטר המנדט ביום מן הימים. תחבולת הערבים ותכסיסם נועדה לצבוע את המהלך כנובע מתוך דאגה ונימוקים עקרוניים מתקדמים ודמוקרטיים למשטר הנאמנות בכללותו{{הערה|שם=יומן סן פרנסיסקו}}.
==הרכב המשלחות==
התקבצו ובאו לוועידת סן פרנסיסקו נציגים של לא פחות מ-20 מוסדות וארגונים יהודיים מארצות הברית ומחוצה לה, ובהם [[הסוכנות היהודית]], [[הקונגרס היהודי האמריקאי]], ועד שליחי הקהילות של בריטניה, הקונגרס היהודי הקנדי ונציגי מוסדות יהודיים מ[[אמריקה הלטינית]], שהפיצו תוכן עם הצעות ודרישות בעניינים בעלי ערך כללי ויהודי. לאף אחד מהארגונים היהודיים לא היה מעמד רשמי ומוכר בוועידה. במסגרת המשלחת האמריקאית היו נציגים של ארגונים יהודיים, כיועצים, והם ידעו לנצל מעמדם לפעולה בקרב משלחות אחרות בוועידה. למרות התהוות גוש מרכזי של ארגונים יהודיים סביב התביעה הציונית לראות בארץ ישראל את הפתרון לשאלת הלאום היהודי תוך התחשבות בזכויותיו ההיסטוריות בארץ אבותיו הרי הייתה גם דעת מיעוט שהקשתה על תומכי הציונות מקרב האומות לתמוך בתביעה ואף סייעו לעוינים את העניין הציוני כמו [[מחלקת המדינה]] לנסות ולקעקע אותה.
את מדינות ערב יצגו בוועידה כחברות בעלות זכויות מלאות מצרים, עיראק, ערב הסעודית, סוריה ולבנון שהיו מאוחדות במסגרת הליגה הערבית זה מקרוב קמה. מלבד מטרת הערבים כהגדרתה בפרק הקודם לא שררה אחדות בקרב חברות הליגה{{הערה|[[אליהו אילת]], '''יומן סן פרנסיסקו''', הוצאת דביר, 1971, עמ' 33-39}}.
==אחרית דבר==
| |||