וגר זאב עם כבש – הבדלי גרסאות

בפרק י"א ל[[ספר ישעיהו]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|יא}}}}, מופיעה [[נבואה]] שבה מנבא [[ישעיהו]] כי ב[[אחרית הימים]] "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. ישעיהו מוסיף לנבא, בחציו השני של הפרק, כי לעתיד לבוא יתחדשו [[נס]]ים, כעין הנסים שהיו ב[[יציאת מצרים]]. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של [[קריעת ים סוף]] וכן נס פיצול [[נהר פרת]] לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

 

הפרשנים נחלקו בשאלה האם תיאור זה הוא שבחו של [[חזקיהו]] המלך, בן זמנו של ישעיהו, או שזה תיאור של מצב עתידי, כאשר ימשול בישראל [[מלך המשיח]], מצאצאי בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי".{{הערה|עמוס פריש, "על ארבעה מקומות של ברכה למלוכה ולמשיחיות", '''[[בית מקרא]]''', כרך טז, חוברת ד (מז), אלול תשל"א. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=23502899}}}} [[רש"י]], רבי [[יוסף קרא]], [[רד"ק]], רבי [[ישעיה די טראני|ישעיה מטראני]] מפרשים שמדובר במלך המשיח. רבי [[אברהם אבן עזרא]] פירש: "רובי המפרשים אמרו כי זה המשיח, והטעם שימות מחנה אשור הצר על ירושלם, ועוד יבא עת גאולת ירושלם השלימה. ולפי דעת רבי [[משה הכהן אבן ג'יקטילה|משה הכהן]] שעל חזקיהו רמז, כי הוא דָבֵק עם הפרשה". רבי [[יוסף כספי]] הצטרף לעמדתם של רבי משה הכהן ואבן עזרא. [[מלבי"ם]]{{הערה|[http://www.toratemetfreeware.com/online/f_01887.html#HtmpReportNum0010_L2 פירוש מלבי"ם לישעיהו פרק י"א]}} עורך ניתוח בלשני לפסוק הפותח, {{ציטוטון|וְיָצָא חֹטֶר מִגֵּזַע יִשָׁי וְנֵצֶר מִשָּׁרָשָׁיו יִפְרֶה}}, ומגיע למסקנה לפיה בנבואה יש כפל משמעות: אם יזכו תהיה הגאולה תיכף בימי חזקיהו, ואם לא יזכו תהיה הגאולה באחרית הימים. [[אליה שמואל הרטום]] מציג בפירושו את שתי האפשרויות: "הנמשל הוא מלך אידיאלי של יהודה או המלך המשיח באחרית הימים".{{הערה|ספר ישעיה, מפורש על ידי א. ש. הרטום, [[הוצאת יבנה]]}}