משולם לנגרמן – הבדלי גרסאות

משולם לנגרמן היה כל ימיו איש [[תורה ועבודה]], והקפיד לשלב [[יראת שמים]] ואהבת האדם, עם עבודה מתמדת למען הארץ והמדינה. היה חבר פעיל ב[[ההגנה|ארגון ההגנה]], לחם ב[[מלחמת העצמאות]] וקיבל את [[עיטור לוחמי המדינה]]. בשנת [[1945]] הקים את [[בני עקיבא|סניף בני עקיבא]] במושבה רעננה, שימש מרכז ומדריך לחניכים (הדתיים – והחילוניים). ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20]] היה חבר במועצת רעננה וסגן ראש המועצה וכן יו"ר הוועדה הקרואה בהרצליה ([[1967]] – [[1969]]) .

בשנת [[1965]] הוזמן להצטרף למועדון רוטרי ברעננה, עמד בראש ועדות של המועדון, ובשנים [[1972]] – [[1973]], עד מותו, שימש כנשיא המועדון. בשנת 1972 התמנה למנהל (בפועל) של השירות למפגר במשרד הסעד, אך התנה את מינויו – כמו את שאר פעילויותיו הציבוריות - בהמשך הניהול במקביל של מעון שקמה. במהלך שנותיו כמנהל המעון היה יועץ בוועדות הקמה של מוסדות לחריגים ברחבי הארץ, וחבר מרכזי בהנהלת הקרן לקידום שירותים למפגר. הרב [[משה צבי נריה]] כתב עליו: {{ציטוטון|כי יקר היה האיש, מוכתר במעלות ובמידות, אדם המַעֲלָה שמעטים כמותו}}, ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא השלישי]], [[זלמן שזר]], הספיד אותו במילים נרגשות: {{ציטוטון|משומרי על גחלת אלוקים לבל תדעך... המחנך בחסד, בענווה ביושר ובשום שכל, חונן עשוקים ומְשַׁקֵם כפופים, המרחם את הצולעת והנידחת והפיסח גם יחד... איש החסד והרחמים, ברוב דעת... לעד ינון שמו, ותעמוד לו צדקתו}}.