ישראל איסרלן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 7:
|מקום לידה=
|תאריך פטירה=[[ה'ר"כ]]
|מקום פטירה=[[וינר נוישטטנוישטאדט]]
|מקום קבורה=
|תאריך לידה לועזי=[[1390]]
שורה 14:
|השתייכות=[[יהדות אשכנז]]
|נושאים בהם עסק=[[הלכה]], [[קבלה]], [[דרשנות|דרשן]]
|תפקידים נוספים=רב הערים [[ברנו]], [[מריבור|מרבורג]], [[וינר נוישטטנוישטאדט]]
|רבותיו=
|תלמידיו=
שורה 20:
|חיבוריו=תרומת הדשן ועוד (ראה בחיבוריו)
}}
רבי '''ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי''' ('''מהרא"י'''; [[ה'ק"ן]] ([[1390]]) [[רגנסבורג]] - [[ה'ר"כ]] ([[1460]]) [[וינר נוישטטנוישטאדט]]), המכונה "'''תרומת הדשן'''" על-שם ספרו, היה מגדולי [[יהדות אשכנז]] ב[[המאה החמש עשרה|מאה החמש עשרה]] ונמנה עם אחרוני [[הראשונים]] או ראשוני ה[[אחרונים]]. הוא נחשב לאחד מחשובי הפוסקים, ותשובותיו ופסקיו מוזכרים אלפי פעמים בספרות התורנית שלאחריו. עיקר פרסומו בא על ידי ספרו "תרומת הדשן", שבו כתב תשובות ל-354 שאלות (ב[[גימטריה]] דש"ן), בכל מקצועות ההלכה.
 
==תולדותיו==
ר' ישראל נולד בשנת [[ה'ק"ן]] ([[1390]]) ב[[רגנסבורג]], [[גרמניה]] לר' פתחיה, שהיה נכדו של רבי [[ישראל מקרמז']], מחבר [[הגהות אשר"י]]. השם "איסרלן" היה שמו השימושי, בעוד שבשם "ישראל" הוא נקרא בעיקר בעת [[עלייה לתורה]]. תחילה התחנך אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין ב[[וינר נוישטטנוישטאדט|נוישטטנוישטאדט]], עד לפרעות שהתחוללו בעיר ב[[ט' בניסן]] [[ה'קפ"א]] ([[1421]]) בהן נרצחו ר' אהרן ואחותו, אמו של ר' ישראל. לאחר מכן למד, לפי חלק מהדעות, אצל רבי עוזר מ[[שלזיה]], שהיה תלמיד תלמידו של [[מהר"ם מרוטנבורג]], ולפי כמה דעות למד גם אצל [[מהרי"ל]]. במשך חייו התכתב עם אחדים מחכמי דורו, ביניהם רבי [[יעקב וייל]] שהיה מחשובי הפוסקים בדור ההוא.
 
עקב רדיפות נאלץ ר' ישראל לברוח מגרמניה. תחילה היגר ל[[איטליה]] ולאחר מכן התיישב ב[[אוסטריה]], שם קיבל על עצמו את עול ה[[רבנות]]. תחילה כיהן כרבה של העיר [[ברנו]], שנקראה בפי היהודים "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של [[מריבור|מרבורג]] ולבסוף כיהן כרבה של [[וינר נוישטטנוישטאדט]], שם עמד ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]] המקומית. הוא זכה לפרסום רב כפוסק נכבד, ובשו"ת ה[[רדב"ז]] מוזכר אודותיו כי הוא "רב גדול ומוסמך ועליו סומכים בכל גלילות ישראל"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1952&st=&pgnum=409&hilite= סימן תתקצ"ד].}}.
 
הוא הקדיש את חייו ללימוד התורה, על כל חלקיה. מלבד עיסוקו הרב בפסיקת [[הלכה]], עסק רבות גם ב[[קבלה]] לגווניה השונים, ובעתות מצוקה השתמש אף ב[[קבלה מעשית]]{{הערה|כך מביא ה[[חיד"א]] ב"שם הגדולים" חלק א' אות ת"ב, בשם רב אחר}}. כמו כן עסק בבירור מקורם של מנהגים רבים שהיו מקובלים בקהילות אשכנז. בנוסף היה [[דרשנות|דרשן]] מחונן, הצטיין בקול נעים, ונהג לעבור לפני התיבה ב[[הימים הנוראים|ימים הנוראים]].
שורה 31:
אשתו של ר' ישראל, שיינדלין, הייתה אף היא מלומדת, היא כתבה תשובה שלמה ב[[יידיש]] בהלכות [[נידה]], בשם בעלה{{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8860&st=&pgnum=67 תשובתה בספר לקט יושר].}}.
 
נפטר ב[[וינר נוישטטנוישטאדט]] בשנת [[ה'ר"כ]] ([[1460]]).
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1390|מספר שנים=70}}