הבדלים בין גרסאות בדף "באר אורה"

נוספו 35 בתים ,  לפני שנתיים
שנות ה-90 של המאה ה-20
מ (סדר בפרק קישורים חיצוניים; סדר תבניות בראש הערך (בוט סדר הפרקים))
(שנות ה-90 של המאה ה-20)
בשנת [[1949]] נקדחה [[באר מים]] על ידי אגף המים ב[[משרד החקלאות]]{{הערה|[[שמחה בלאס]], מי מריבה ומעש, ע' 159}}, במקום שעד אז כונה ביר הינדיס (מערבית: באר חושך). הבאר שימשה כמקור המים הראשון של [[אילת]], בטרם חוברה העיר לרשת ה[[מים]] הארצית.
 
ב[[דצמבר]] [[1950]] הוקם בקרבת הבאר בסיס [[גדנ"ע]]. ועדת השמות הממשלתית קבעה את שמו החדש של המקום-[[באר אורה (בסיס)|באר אורה]] (בניגוד למשמעות השם המקורי: באר החושך). הבסיס פעל עד ראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]].
 
בשנת 1989 החליטה הממשלה להקים יישוב בבאר אורה במקום בסיס הגדנ"ע{{הערה|1=[http://www.mmi.gov.il/HodaotmmiInt/show_h.asp?key=347&CodeMaarecet=1 היישוב באר אורה - אשר תוכנן על ידי המינהל- מוקם בערבה (תאריך פרסום: 13/5/2001)]}}. ב-15 במאי [[2001]] הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] ליישוב{{הערה|{{גלובס|דליה טל|הונחה אבן הפינה ליישוב באר אורה בחבל אילות|491764|20 במאי 2001}}}}, בסמוך לבסיס הנטוש, במטרה לאכלס את [[הערבה]] ולקרב תושבים ממרכז [[ארץ ישראל|הארץ]] אל ה[[נגב]] אשר נקבע כאזור התיישבותי מועדף. סגנון הבנייה ייחודי ומותאם לאופי ה[[מדבר]]. עם הקמתו הוקצו ביישוב 195 מגרשים לבניית בתים, ובשלב ראשון נבנו ביישוב 24 בתים ומבני ציבור. בשנת 2009 הושלם הקמת שלב ב' של היישוב שכלל עוד 22 בתים{{הערה|{{mynet|עזרא כרמלי|האוויר הנקי הפך את באר אורה ליישוב מבוקש|3751345|26 ביולי 2009|}}}}.