לואי ברנדייס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
שורה 7:
ברנדייס לא קיבל חינוך יהודי פורמלי, אך השפעתו הרבה של דודו, לואי נפתלי דמביץ, סייעה להשכלתו היהודית ובשל חיבתו אליו הוא כינה עצמו "דמביץ". דוד זה, שהיה [[עורך דין]], גם תרם להתעניינותו ב[[משפטים]].
 
כישוריו האינטלקטואליים הבלתי רגילים של ברנדייס באו לידי ביטוי בהישגים מזהירים ב[[אוניברסיטת הרווארד]], שם נבחר כחבר ב[[אחווה (אקדמיה)|אחוות]] [[פי בטא קפא]]. הציון הממוצע שהשיג היה 97, ציון חסר תקדים בתולדות הפקולטה למשפטים באוניברסיטה זו. משסיים את התואר בגיל 20, צעיר בשנה מהגיל המקובל, אפשרו לו כישוריו להשיג במהירות [[מוניטין]] כפרקליט צעיר מצליח ב[[לואיוויל|בלואיוויל]] ואחר כך ב[[בוסטון]].
 
ב-[[1891]], בגיל 34, התחתן עם קרובת משפחה רחוקה יהודיה. לזוג נולדו שתי בנות.
 
===ברנדייס כמשפטן===
ברנדייס התבלט כמגינם של ה[[צרכן|צרכנים]] ושל ארגוני [[פרולטריון|פועלים]]. הייתה לו השפעה רבה על פתיחת [[שוק (כלכלה)|שוק]] [[ביטוח חיים|ביטוחי החיים]]. בנוסף היה [[בורר (מקצוע)|בורר]] ב[[שביתה|שביתות]], סייע למנוע [[מונופול]]ין בשירותי ה[[רכבת תחתית|הרכבתרכבת התחתית]] והשתתף בתהליכי ה[[מיזוג חברות|מיזוג]] של חברות ה[[חשמל]] וה[[גז]] באזור [[בוסטון]]. בתיקים חשובים רבים עבד ב[[פרו בונו|התנדבות]].
 
הוא זכה לפרסום רב ב-[[1908]] בתיק מילר נ' אורגון, כאשר עשה שימוש ב[[ידע]] אמפירי שהוכיח כי לשעות עבודה ארוכות השפעה קשה על [[אישה|נשים]]. הייתה זו דוגמה תקדימית לשימוש משפטי בידע מ[[מדעי החברה]]. היא אכן הותירה רושם על בית המשפט והיוותה יסוד לפסק דינו ואבן יסוד לכתיבת טיעונים משפטיים בדורות שאחר כך (מה שכונה "Brandeis brief").
שורה 20:
המוניטין שלו גם עמד לו לרועץ, שכן קמו לו אויבים מושבעים. אלו הצליחו למנוע את מינויו ליועץ לענייני [[מסחר]] בקבינט של [[וודרו וילסון]], אך לא הצליחו לשכנע את הנשיא לסור מכוונתו למנותו לשופט ב[[בית המשפט העליון של ארצות הברית]]. וילסון הודיע על המינוי ב-[[28 בינואר]] [[1916]], ולאחר דיונים סוערים אושר ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] ב-[[1 ביוני]] ברוב של 47 נגד 22 סנאטורים. ברנדייס היה היהודי הראשון שכיהן בבית המשפט העליון.
 
כשופט עליון המשיך לבלוט בגישתו ה[[ליברליזם|ליברלית]] ובפתיחותו לחקיקה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. שוב ושוב החזיק בדעות מיעוט, בין השאר כשתמך ב[[חוק]]ים שהגבילו שימוש ב[[העסקת ילדים]]. לעתים קרובות היה שותף לו בדעותיו ידידו השופט [[אוליבר ונדל הולמס הבן|אוליבר ונדל הולמס]]. יחד הם סברו שלא ניתן להגביל את [[חופש הביטוי]] אלא במצבים של [[סכנה ברורה ומיידית]].
 
כבר במאמר ב-[[1890]] עם שותפו סמואל וורן כתב על הזכות לפרטיות, בהקשר של [[צילום|צילומים]] ב[[עיתונות]] שהחלו להופיע באותה תקופה.{{הערה|1=[http://www.law.louisville.edu/library/collections/brandeis/node/225 The Right To Privacy by Samuel Warren and Louis D. Brandeis], Originally published in ''4 Harvard Law Review'' 193 (1890), University of Louisville.}} בהתאם לההוא התנגד נחרצות לפסיקה שאפשרה [[ציתות]] ל[[טלפון|טלפונים]] כדי להאזין למבריחי [[משקה חריף|משקאות חריפים]]. ברנדייס הזהיר שהיכולת הטכנולוגית לחדור לרשות הפרט צפויה ללכת ולגדול, ו[[פשע]] נותר פשע גם אם הוא מבוצע מטעם ה[[ממשלה]]. עם זאת היה שותף לדעת השופט הולמס שניתן [[עיקור כפוי#ארצות הברית|לעקר]] [[פיגור שכלי|מפגרים]]. אחד ממשפטיו המפורסמים, שצוטטו רבות, היה על "הזכות המוערכת ביותר בידי בני תרבות - הזכות להיעזב לנפשך", שלימים הפכה בפסיקת בית המשפט לזכות לפרטיות.
 
כאשר [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] עלה לשלטון ושאיפתו "להזרים דם חדש" לבית המשפט סייעה לעורר את השופטים מקפאונם אחרי שבתחילה הקשו על ה[[ניו דיל]], מצא ברנדייס את עצמו סוף סוף ברוב. הוא פרש ב-13 בפברואר [[1939]] בגיל 83, ושנתיים אחר כך נפטר. השפעתו על המשפט האמריקני והעולמי כבירהניכרת עד היום, ורבים הם פסקי הדין ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] שבהם הוא מצוטט.
 
===ברנדייס כציוני===
שורה 49:
על שמו נקראים קיבוץ [[עין השופט]], [[ברנדייס (שכונה)|שכונת ברנדייס]] ב[[חדרה]] (לשעבר כפר ברנדייס), רחוב ברנדייס בצפון [[תל אביב]], רחובות נוספים ב[[ישראל]], בית הספר היסודי הוותיק ב[[הרצליה]] ב' ובית הספר "סליגסברג-ברנדייס" בשכונת [[תלפיות מזרח]] ב[[ירושלים]].
 
ב-[[1948]] נוסדה סמוך לבוסטון [[אוניברסיטת ברנדייס]] על שמו.
 
===ציטוטים===
שורה 55:
"ה[[לאומיות]] החדשה אשר אומצה על ידי אמריקה טוענת כי לכל [[גזע (אדם)|גזע]] או [[עם]], כמו לכל [[אדם]], יש את הזכות והחובה להתפתח, ורק דרך התפתחות נבדלת תושג [[תרבות]] גבוהה." (True Americanism,1915)
 
"אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר" (1914), באומרו כך התווה את עיקרוןעקרון ה[[שקיפות (מנהל)|שקיפות]] במערכות הציבוריות כתרופה ל[[שחיתות שלטונית|שחיתות]].
 
== הנצחה ==