ועדת פיל – הבדלי גרסאות

:[[הבעיה היהודית]] כפי שהיא עומדת היום לפנינו היא בעיה של עם חסר בית כיום, קרוב לשישה מליוןמיליון יהודים שבעיניהם העולם מתחלק למקומות שבהם אינם יכולים לחיות ומקומות שלתוכם אינם יכולים להיכנס, פחות מידי ידוע לעולם מה צפוי לשישה מיליונים אלה. אין איפוא פלא שהסיכוי לעלות לישראל נחשב באותם המקומות כפרס הגדול ביותר. מעולם לא ויתרנו על ארץ ישראל. אין אף מאה מאז חורבנה של ארץ ישראל כגוף פוליטי יהודי שיהודים לא ניסו לחזור אליה, גם לאחר שנהרסו היסודות החומריים של מלכות ישראל הוסיפו יהודים לשאת את ארץ ישראל בליבותיהם ובמוחותיהם בכל אשר הלכו".{{מקור|לצטטהלציטטה}}

[[Fileקובץ:PeelMap.png|ממוזער|שמאל|250px|תוכנית ועדת פיל לחלוקת [[עבר הירדן]] ו[[ארץ ישראל המערבית]] - ארץ ישראל המנדטורית, למדינה ערבית ל[[ערביי ארץ ישראל]] שתהיה חלק מ[[אמירות עבר הירדן]] ומדינה יהודית שמתוחמת בקו אדום]]

הצד היהודי הסכים לעקרון חלוקתה של ארץ ישראל המערבית לשתי מדינות יהודית וערבית אם כי לא במתכונת שהציעה הועדההוועדה. בצד הערבי דחו את המסקנות וסירבו לחלוקת שטחים כלשהם בארץ ישראל עם היהודים.

הקונגרס נתן להנהלה הציונית סמכות לנהל משא ומתן עם הממשלה הבריטית על הקמת מדינה יהודית ולא על חלוקת ארץ ישראל המערבית. הצעתה של ועדת פיל התבססה על עקרון החלוקה, לפיכך היה בכך איתות שהתנועה הציונית מוכנה לדון בהצעת חלוקה.{{הערה|עיונים בתקומת ישראל, [[יצחק גל-נור]], [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/1/galnur.pdf חלוקה טריטוריאלית של ארץ-ישראל: ההכרעה ב-1937], עמ' 231}} אולם דעתה של הנהגת היישוב גברה, וכצעד מסייע הוקמו 52 יישובי [[חומה ומגדל]] שנועדו לקבוע חזקה על חלקי ארץ.