סרטן הריאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 93.172.161.139 (שיחה) לעריכה האחרונה של 109.64.12.1
מ הוספת קישור לברונכוסקופיה
שורה 89:
מרבית החולים מתגלים בעת האבחנה עצמה ככאלה שבהם סרטן בשלב מתקדם. על כן, בעבר הועלתה השאלה באשר לאיתור מוקדם של המחלה על ידי ביצוע "סקרינינג" - בדיקות איתור מוקדמות לאוכלוסייה, ובפרט לאנשים בסיכון. מחקרים שבוצעו הדגימו כי ביצוע צילום חזה לקבוצות אוכלוסייה מסוימות (יותר אצל מעשנים ומעשנים לשעבר) הביא לגילוי סרטן הריאה בדרגות מוקדמות יחסית. למרות זאת, לא קיימים עדיין נתונים לפיהם ה[[גילוי מוקדם|גילוי המוקדם]] יכול להביא לשיעורי תמותה נמוכים יותר, ולפיכך, יש לבצע על חולים אלה מעקב ארוך טווח. בדיקת [[CT]] הועלתה כאופציה לסקרינינג אף היא, לאחר שמחקר בנושא העלה כי בדיקות שהתבצעו תחת פרוטוקול קרינה נמוך יחסית, הביאו לגילוי של סרטן הריאות בשלב מוקדם, וכתוצאה מכך לטיפול מוקדם במחלה. עם זאת, אחת מהבעיות בביצוע CT היא איתור שגוי של סרטן ריאה, דהיינו שיעור גבוה של false-positive, המביא לסדרת בדיקות נוספות ולמתח רב המופעל על המטופל. בעיה אפשרית נוספת בהקשר של CT לאבחון מוקדם, הוא קיום של [[אבחון יתר]]- בחלק מהאנשים המתגלים בסקירה זו, מדובר במחלה שלא הייתה אמורה לגרום לנזק או לתסמינים אך מאובחנת עם כל הנזקים הנלוים לכך.
 
אם מתגלה במהלך ביצוע CT רגיל ממצא ריאתי ("נודול") שגודלו חשוד (בין 5-10 מ"מ), הגישה היא להעריך האם הוא נראה שפיר (הסתיידויות שפירות, או ללא שינוי בגודל במהלך השנתיים האחרונות- במקרים כאלו החולה ממשיך מעקב באופן רגיל ללא התערבויות נוספות) או לא. אם ממצא זה לא נראה שפיר, יש לבחון האם המטופל מקיים אחר גורמי סיכון לסרטן ריאות. אם לא קיימים גורמי סיכון, ניתן לבצע ניתוח VATS (תורקוסקופיה) ולהסיר את הגידול כמו גם לדגום בלוטת לימפה מבית החזה. כאשר ישנם גורמי סיכון לסרטן, אזי טרם הניתוח יש להעריך את הממצא הריאתי בהדמיות נוספות הכוללות FNA, [[ברונכוסקופיה]] ו-CT הכולל חומר ניגוד.
 
=== אבחנת סרטן ריאה ===