|
}}}}
הבטחת ההכנסה לא התממשה, לפחות לא מיד. עורך הדין של משפחת פונסונבי טען שהכסף נועד כנדוניהלשמש נדוניה לשרה, וסירב לכל בקשה או הצהרה שאין בכוונתה להינשא. גם משפחתה של אלנור נטתה "לשכוח" להעביר לה כספים. למרות שהכנסתן הייתה צנועה, השתיים לא גילו איפוק בכל מה שנגע להוצאות. הן שיפצו את בית האחוזה והתקינו בו חלונות זכוכית.{{הערה|[http://www.llangollen.com/plas.html Plas Newydd] at llangollen.com}} הן גם שכרו את שירותיהם של גנן, משרת, ושתי משרתות. כל אלו הכניסו אותן לחובות, והן נאלצו להסתמך על נדיבותם של חברים.
למרות שהכנסתן הייתה צנועה, השתיים לא גילו איפוק בכל מה שנגע להוצאות. הן שיפצו את בית האחוזה, והתקינו חלונות זכוכית.{{הערה|[http://www.llangollen.com/plas.html Plas Newydd] at llangollen.com}} הן גם שכרו את שירותיהם של גנן, משרת, ושתי משרתות. כל אלו הכניסו אותן לחובות, והן נאלצו להסתמך על נדיבותם של חברים.
הנשים, שנקראו בידיבפי המקומיים בקלנגותלן פשוט "הגבירות", העבירו זמנן בלימוד ספרות ושפות, ובטיפוח הבית והגנים. הן לא גילו עניין בפיתוח יחסים חברתיים וגם לא התעניינו באופנה. למעשה, השתיים נטו להתלבש בבגדים בסגנון גברי, והסתפרו קצר. אלנור כתבה יומנים מוקפדים על מעשיהן וחייהן.
על אף רצונן להתבודד, שמן יצא לפניהם, ועם הזמן התחילו להתעניין בהן אנשי תרבות וחברה של התקופה. ביתן הפך למרכז בו שהו מבקרים כדוגמת [[לורד ביירון]], [[פרסי שלי]], [[רוברט סותי]], [[ויליאם וורדסוורת]], [[סר וולטר סקוט]], המנהיג הצבאי [[הדוכס מוולינגטון]], איל התעשייה [[ג'וזאיה וג'ווד]], והסופרת האצילה קרוליין לאם. גם [[אן ליסטר]] - האישה הראשונה לכתוב יומנים נרחבים על חייה כלסבית - הייתה בין מבקריהם, וייתכן כי שרה ואלנור היוו את ההשראה שלה "להינשא" לבת זוגה לפני נישואיה הפורמליסטים לבעלה. גם בני מלוכה מאירופה הגיעו, כולל הנסיך הרמן פון פיקלר-מוסקאו, שכתב עליהן בהערצה.
|
