הבדלים בין גרסאות בדף "בוסתנאי בן חנינאי"

 
==נוסח שונה==
בספר הכרונולוגי '''סדר עולם זוטא''' (פרק י') שחובר באמצע [[תקופת הגאונים]] וזמן חיבורו קודם לכל הנוסחאות של הסיפור על בוסתנאי, סיפור זה מובא לא על בוסתנאי, כי אם על [[מר זוטרא, ראש הגולה]]. ולא מלך פרס היה זה שרצה להשמיד את זרע בית ריש גלותא, כי אם סבו של הילד - רב חנינא [[ריש מתיבתא]] (ראש הישיבה), שנקלע לסכסוך עם חתנו מר הונא ריש גלותא. מר הונא שהיה בעל סמכויות שלטוניות, פקד להעניש קשות את חמיו, כאשר הוא הובא לפניו, הושיבו כל הלילה כלוא בשערי העיר, ולמחרת גילחו את כל שערות זקנו ולא נתנו לו אכסניה ללינה. ריש המתיבתא הלך לבית הכנסת הגדול שבעיר, בכה כל הלילה, מילא ספל בדמעותיו ושתה אותו. אז נפל מוות בבית [[ריש גלותא]] וכולם מתו בזה אחר זה עד שרב חנינא חלם את אותו החלום בדבר הבוסתן שהוא עוקר את עציו, ודוד המלך מציל ממנו את העץ האחרון על ידי הכאת גרזן. מאותה הכאה נעקמו פני רב חנינא לאחור ולא יכל ליישרם. בבוקר הוא בירר מי נשאר מבית [[ריש גלותא]], נודע לו כי רק בתו אשת ריש גלותא נושאת אצלה את הילד העתידי, הלך ושמר עליה עד שבלילות ישן בפתח הבית בגשם ובחום. וכשנולד בנו של ה[[ריש גלותא]] רק אז התיישרו פניו, הוא גדלו וחינכו עד שגדל להיות ריש גלותא הבא. לגרסה זו יש הסבר שונה מדוע חותמים בית דוד זבוב בחותמם. לפני שמר זוטרא גדל ויכול היה לקחת על עצמו את המשרה, ניצל אחד מחתני [[ריש גלותא]] את המצב ושילם שוחד למלך כדי להתמנות הריש גלותא, סופו היה שנכנס לו זבוב בחוטמו וקרקר שם עד שמת (בדומה ל[[טיטוס#דמותו ההיסטורית ומורשתו של טיטוס|יתושו של טיטוס]]). כך ניצלה משרת ריש גלותא מנפילה בידי זרים שאינם מגזע דוד המלך.
 
== יצוגיו בספרות ==
165

עריכות