קולנוע סמדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תיקון ק"פ |
הקישור לקולנוע עדן הפנה לקולנוע בתל אביב במקום בירושלים |
||
שורה 6:
בוירלה החליט לבנות את המקום בחצר ביתו, במושבה הגרמנית, ב-1928. הוא הצליח לעקוף את החוק המנדטורי שחייב בנייה ב[[אבן ירושלמית]], על ידי חיקוי זול מ[[סיליקט]]. כנראה שהוא זכה להעלמת עין של הרשויות עקב העובדה שהוא היה פופולרי בקרב חיילי [[המנדט הבריטי]], ונסגר לעתים קרובות להקרנות פרטיות. במקור נקרא המקום '''קולנוע אוריינט'''.
בוירלה שיפץ את המקום ב-1934, בציפייה לקהל יהודי שיגדוש את המקום. העיתוי לא היה יכול להיות גרוע יותר, שכן מיד בגמר השיפוץ הכריזה [[גרמניה הנאצית]] חרם על כל העסקים היהודים שבארצה, והעולם היהודי, כולל היישוב בארץ ישראל, הכריז על חרם נגדי נגד כל דבר גרמני. בוירלה סבל קשות מהחרם, והתמודד עם האשמות קשות ששיאם היה בכינויו על ידי מתחריו ([[קולנוע ציון]], [[קולנוע אדיסון]] ו[[קולנוע עדן (ירושלים)|קולנוע עדן]]) כ-"סוכן של [[היטלר]]". בוירלה זעם על הוצאת הדיבה, שכן הוא התנגד לאידאולוגיה הנאצית. הוא איים בתביעת דיבה נגדם, ואלו חזרו בהם מהאשמות. בוירלה אכן התנגד לנאציזם, סירב להקרין [[התעמולה הנאצית|סרטי תעמולה]] שלהם, ואף סירב להניף את דגל [[צלב קרס|צלב הקרס]] על חזית המקום. לכן הוא סבל מחרם אף משכניו הטמפלרים, שסרו למרות השלוחה של המפלגה הנאצית בארץ ישראל.
כעבור שנה, בגלל הפסדיו הרבים, נאלץ למכור את הקולנוע ליהודי בשם [[איתן בלקינד]], וזה מיתג מחדש את הקולנוע תחת השם '''אפרת'''. הקהילה הטמפלרית רתחה מזעם על המעשה. [[לודוויג בוכהלטר]], ראש הסניף הירושלמי של המפלגה הנאצית, שלח לו מכתב מלא באיומים, שנחתם ב-"הייל היטלר!". בוכהלטר ידע שהמכתב עלול להצית סערה ביישוב אם יתפרסם, ולכן הוסיף בנ"ב: "אנו מבקשים להתייחס למכתב זה כסודי, ולדאוג לכך שלא יגיע לידיים יהודיות". בוירלה לא התכוון להתקפל, אך בסופו של דבר לא עמד בלחץ הכבד. כעבור שלושה חודשים נסגר קולנוע "אפרת" וחזר לידיו של בוירלה, וזה המשיך להפעילו בצורה מקרטעת בתקווה שיגיעו רווחים בהמשך.
| |||