משה ספדיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שנות ה-90 של המאה ה-20
שורה 27:
בשנת [[1976]] החל ספדיה ללמד אדריכלות ב[[אוניברסיטת הרווארד]] שב[[מסצ'וסטס]], אשר בקרבתה הקים את משרדו הראשי. הוא מחזיק במשרדים ב[[בוסטון]], ב[[טורונטו]] וב[[ירושלים]]. ביולי 1978 התמנה לראש מחלקת בינוי ערים בהרווארד{{הערה|{{מעריב||האדריכל - ראש מח' בינוי ערים בהרווארד|1978/07/25|00620}}}}.
 
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] נבחר ספדיה להיות חלק מן הצוות המתכנן של מתחם [[ממילא]] ב[[ירושלים]], בפרויקט שיקום רחב היקף של שכונת הגבול המוזנחת, שלאחר איחוד ירושלים בעקבות [[מלחמת ששת הימים]] מצאה עצמה בלב העיר ומקשרת בין [[העיר העתיקה]] לירושלים המערבית. תוכניתו של ספדיה הייתה שנויה במחלוקת, היות ששיקמה מעט מאוד מן המבנים המקוריים וכללה בעיקר את הריסת השכונה תוך פינוי תושביה, והקמת פרויקט נדל"ן יוקרתי על חורבותיה. ביצוע התוכנית התעכב והתארך שנים רבות מסיבות שאינן קשורות לספדיה, ורק בשנת [[2011]] הושלם.
 
ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נבחר ספדיה לתכן את החלק האווירי של פרויקט [[נתב"ג 2000]], שהושלם בשנת [[2004]]. כמו כן תכנן את מבנה ה[[מוזיאון]] החדש ב[[יד ושם]], שנחנך בשנת [[2005]] והשתתף בתכנון העיר [[מודיעין (עיר)|מודיעין]]. שמו של ספדיה נכרך גם ב[[תוכנית ספדיה]] השנויה במחלוקת; תוכנית מתאר עירונית להרחבת העיר ירושלים מערבה. לתוכנית קמו מתנגדים רבים, בעיקר מצד גורמי שמירת הנוף והטבע, המתנגדים לכירסום בשטחים הפתוחים והירוקים שבמערב העיר. לבסוף בוטלה תוכניתו של ספדיה.
 
עבודותיו האחרות של ספדיה פזורות ברחבי העולם, רבות מהן ב[[קנדה]] וב[[ארצות הברית]], וכוללות מבני ציבור, פרויקטים למגורים ומיזמי [[תיירות]].