חלליות קרב מסדרת TIE – הבדלי גרסאות

השיא אליו הגיעה טכנולוגיית ה-TIE וטכנולוגיית החלליות הקרביות בגלקסיה באותה תקופה. לא הופיע בסרט כלשהו, אלא ביקום המורחב של מלחמת הכוכבים. המיירט ההגנתי היה פרויקט סודי ביותר שהוטל על אדמירל זארין, שעם השלמתו סמוך לקרב על אנדור ניסה לבגוד באימפריה ולבצע הפיכה נגד הקיסר, אולם נעצר על ידי כוחות בראשותו של [[דארת' ויידר]] שצוידו למרבה האירוניה במיירט ההגנתי אותו פיתח. המיירט ההגנתי היה כה מתקדם שלמעשה למורדים לא הייתה שום דרך להתמודד איתו, ולמזלם מעולם לא יוצרו יותר מכמה מאות יחידות שפוזרו בין כמה טייסות שתפקידן היה להגן על מתקנים קריטיים ביותר לאימפריה. בייצור המיירט ההגנתי, בניגוד לאחיו לסדרת ה-TIE, לא נחסך דבר, כאשר המטרה הייתה כאמור להפיק את המיטב שיכולה הטכנולוגיה האימפריאלית ליצור. המיירט ההגנתי צויד ב-3 מנועים וב-3 כנפיים סולריות (בניגוד לשניים בכל שאר קרביות הסדרה), מהירותו הפכה אותו לכלי הטיס המהיר ביותר בגלקסיה (יותר מכפליים ממהירותו של ה-A-WING) וכושר תמרונו היה ללא תחרות. בד בבד היה המיירט ההגנתי מסוגל למכת אש אדירה. המיירט ההגנתי היה מצויד בשלושה תותחי לייזר מהירי ירי (דגם משופר המבוסס על תותחי מיירט ה-TIE), זוג תותחי יונים (שנתן היה להחליף בזוג נוסף של תותחי לייזר במידת הצורך), ומספר בינוני של טילי יירוט או טילי טורפדו. בנוסף צויד המיירט ההגנתי במגינים שחוזקם היה פי 4 מהמגן הסטנדרטי ששימש את המורדים (ב-X-WING, ב-A-WING וב-B-WING), מנוע על חלל ארוך טווח ואף [[קרן גרירה]] המאפשרת "נעילת" המטרה לפניו ומניעת התחמקותה בעודו יורה לכיוונה, וכן את האלקטרוניקה והמחשוב המתקדמים ביותר לזמנם. למעשה, לא היה פרופיל משימה שהמיירט ההגנתי לא התאים לו, מיירוט הגנתי והתקפי, דרך פשיטות אלימות ועד תקיפת ספינות גדולות ובסיסים. הודות לכל תכונותיו ולמנוע העל חלל שלו הוא היווה למעשה יחידת לוחמה עצמאית לחלוטין שאינה תלויה ביחידות אחרות בצי האימפריאלי. טייסי המיירט ההגנתי היו המובחרים שבמובחרים, ונבחרו באופן מיוחד רק מקרב טייסים ששרדו עשרות משימות בקרביות הרגילות. למזלם של המורדים היה המיירט יקר במידה בלתי אפשרית לייצור בקנה מידה גדול, וכאמור פותח ממילא זמן קצר לפני נפילת האימפריה כך שלא הספיק להשתתף בקרבות משמעותיים כלשהם. ([http://starwars.wikia.com/wiki/Tie_defender להרחבה])