חיים סרנא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת קישורים עודפים |
שנות ה-90 של המאה ה-20 |
||
שורה 7:
בצעירותו למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] בירושלים, ששימשה מכינה לישיבת חברון. אחת ה[[חברותא|חברותות]] שלו ב"תפארת צבי" היה [[מנחם אלון]]. כמו כן למד בצעירותו ב[[ישיבת מקור חיים (ירושלים)|ישיבת מקור חיים]] בירושלים וב[[ישיבת תפארת ציון]] ב[[בני ברק]], שם התקרב ל[[החזון איש|חזון איש]]. בהיותו כבן 14 עבר ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] ב[[פתח תקווה]], שם למד בחברותא עם הרב [[משה שמואל שפירא (באר יעקב)|משה שמואל שפירא]] והרב [[יוסף רוזובסקי]]. לאחר כמה שנים עבר ללמוד בישיבת חברון אצל אביו, ראש הישיבה.
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] נישא לרחל, בתו של מלכיאל פרידמן מ[[קלייפדה|ממל]], מתלמידי [[נתן צבי פינקל|ה"סבא" מסלבודקה]]. לאחר נישואיו למד כמה שנים ב[[ישיבת מיר]] בירושלים, ובין החברותות שלו באותה תקופה הרב [[משולם דוד סולובייצ'יק]] והרב [[אליעזר פלצינסקי]]. עם הזמן נעשה יד ימינו של אביו בניהול ישיבת חברון, וכן עסק בהוצאתם לאור של כתבי אביו. בשנת [[תשכ"ב]] ([[1962]]), בהיותו בן 33, התמנה לראש ישיבה בישיבת חברון והחל באמירת שיעורים בישיבה, תחילה שיעור יומי, וכעבור שנתיים החל באמירת 'שיעור כללי'. ב'שיעור הכללי' הראשון נכחו ראשי ישיבת מיר הרבנים [[אליעזר יהודה פינקל]], [[חיים שמואלביץ]] ו[[נחום פרצוביץ]]. הקפיד למסור את שיעוריו בשפת ה[[יידיש]], ועבור אלה שלא הבינו את השפה היה נוהג לחזור על שיעורו בביתו. במקביל למסירת השיעורים סייע לאביו באחזקת הישיבה ולשם כך שהה מדי שנה פרקי זמן ארוכים בחו"ל.
לאחר פטירת אביו, בשנת [[תשכ"ט]] ([[1969]]), התרחבה סמכותו כראש ישיבה, לצד דודו הרב [[משה חברוני]] ועמיתיו הרב [[שמחה זיסל ברוידא]] וגיסו (בעל אחותו) הרב [[אברהם פרבשטיין]]. ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], עם גלי העלייה מברית המועצות, נרתם יחד עם רעייתו לפעול למען העולים החדשים. בשנת [[תשל"ד]] ([[1974]]) נסע יחד עם הרב [[פנחס מנחם אלתר]], אז ראש [[ישיבת שפת אמת]], לשליחות באנגליה כדי לרתום את יהודי אנגליה לסיוע לעולים החדשים. באמצע שנות ה-70 עברה ישיבת חברון למשכנה החדש במבנים שהוקמו בשכונת [[גבעת מרדכי]]. בתקופה הראשונה שהה הרב סרנא בישיבה בגפו במשך כל ימות השבוע, ומשפחתו הייתה מצטרפת אליו לשבת.
בשנת [[תשמ"ז]] ([[1987]]) עזב הרב סרנא את ישיבת חברון שבגבעת מרדכי והקים ישיבה במבנים הישנים של הישיבה שהקים אביו בשכונת גאולה, שאף היא נקראה בשם "ישיבת חברון". אולם עם הזמן, כדי להבדילה מישיבת האם, היא מכונה "ישיבת חברון-גאולה", על שם מיקומה.
בתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] חלה ונזקק לסדרת ניתוחי ראש. נפטר בתמוז תשע"א, והובא לקבורה ב[[הר המנוחות]].
לרב סרנא בת יחידה, שרה-יהודית, הנשואה לרב [[ברוך סולובייצ'יק]], ראש [[ישיבת תורת זאב]] בירושלים (בנו של הרב [[משה סולובייצ'יק (ציריך)|משה סולובייצ'יק]] מ[[ציריך]]). גיסתו, אחות אשתו, הייתה נשואה לרב [[שניאור קוטלר]], ראש [[ישיבת לייקווד]] ב[[ניו ג'רזי]].
| |||