|
|
|
רבי '''יוסף שאול הלוי נתנזון''' ([[ה'תק"ע]], [[1810]] – ליל [[כ"ז באדר|כ"ז באדר א']] [[ה'תרל"ה]], [[3 במרץ]] [[1875]]) היה אחד מה[[רב]]ניםה של [[למברג]], מגדולי [[פוסק הלכה|המשיביםפוסקי ההלכה]] המפורסמים של [[המאהיהדות גליציה]] ב{{ה|מאה ה-19}}, ומגדולי [[שאלות ותשובות|המשיבים]] בעולם היהודי בזמנו.
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ברז'אן]] שב[[גליציה]], כבןבן בכור לרבי [[אריה לייביש נתנזון]] חתןמחבר רביהספר "בית אל". אמו הייתה בתם של הרב דב בעריש הלפרין חתןומרים בתו של רבי [[מרדכי זאב אורנשטיין]] רבה של [[למברג]] (היא [[לבוב]]). בשנת [[ה'תקפ"ה]] נישא לבת דודו זקינודוד-אמו, הרב יצחק אהרן הלוי איטינגא, חתנו של רבי מרדכי זאב. לאחר נישואיו התגורר ב[[למברג]] (כיום לבוב שב[[אוקראינה]])בלמברג ולמד עם גיסו רבי [[מרדכי זאב איטינגא]].
בשנת [[ה'תרי"ז]] ([[1857]]) נתמנההתמנה לרבהּכרבהּ של למברג, ובמהרה נודע כאחד מגדולי ההלכה שבדורו, עקב ידיעותיו הרחבות ב[[תלמוד]] וספרי הפוסקים. כרב עסק גם במעשי צדקה וחסד, וייסד [[בית תמחוי|בית תבשיל]] בעירו, שבו נהג לאכול מדי פעם עם העניים. הוא לא לקח משכורת מהקהילה עבור משרת הרב, מאחר שהיה לו הון פרטי משלו ממנו התפרנס.
בשנת [[תרי"ח]] בחן מכונה להכנת [[מצה|מצות]] מכונה ונתן לה הכשר. בעקבות זאת פרסמו כנגדו כתבי פלסתר בטענה שהוא גרם לציבור לאכול [[חמץ]] ב[[חג הפסח]].
|
