הבדלים בין גרסאות בדף "הורטיוס"

נוספו 140 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏היהודים אצל הורטיוס: תיקון לתרגום בירנבאום
(אין אל"ף בשם הספר בתרגום הזה.)
(←‏היהודים אצל הורטיוס: תיקון לתרגום בירנבאום)
היהודים היו ככל הנראה קבוצה אתנית מפורסמת מספיק ברומא של אותה התקופה, כך שאפשר היה להתבדח עליה מתוך ביטחון שהקהל מכיר אותה כקבוצה מובחנת בפני עצמה. ייתכן ותהלוכת הניצחון של [[גאיוס סוסיוס]] בשנת 34 לפנה"ס, בה חגג את כיבוש ירושלים בשנת 37 לפנה"ס, היא זו שהעלתה את היהודים לתודעת הקהל הרומאי, בדיוק בתקופה שבה כתב ופרסם הורטיוס את ספר הסאטירות הראשון שלו. בספר זה, שיצא לאור כנראה בשנת 35 לפנה"ס או זמן קצר לאחר מכן, נמצאת ההתייחסות הראשונה אל יהודים ויהדות בספרות הקומית-הסאטירית. שלוש מתוך ארבע ההתייחסויות נמצאות בספר הסאטירות הראשון הזה, וכל אחת מהן חותמת את היצירה שבה היא מופיעה, בבחינת בדיחה אחרונה שאמור להיות לה רושם רב. מיקומן של הבדיחות הללו מלמד על כך שהורטיוס ייחס להן אפקטיביות רבה, והוא אף בחר לסיים 3 מתוך 10 הסאטירות שבספר הראשון בהתייחסות אל יהודים.{{הערה|[[דבורה גילולה]], '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 8.}}
 
בספר הסאטירות הראשון, בסוף הסאטירה הרביעית, מציין הורטיוס את חולשתו לכתיבת סאטירות ומזהיר את יריבו שאם לא יסכים לקבלה, "יגיע להק גדול של כותבי שירה" להיות לו לעזר: "ואותך אז נכריח, כמו שעושים היהודים, לצעוד ולחבור לקהלנו".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 4: 139-143; '''הוראטיוס הסטירות''', סטירה א, 4, שורות 143-140, עמ' 70. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}} לדעת חוקרים רבים, השורה האחרונה מתייחסת לפעילות מיסיונרית יהודית נמרצת ברומא.{{הערה|[[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 6 גיור, הורטיוס, עמ' 161-160.}}
בסאטירה החמישית הוא מלגלג על תמימות האמונה היהודית, שכבר הפכה ידועה,{{הערה|שם=שטרן 321}} כשהוא מצהיר: "אפלה,לזאת היהודייאמין יכולנא להאמיןאַפֶּלָא בכךהיהודי, לא אני".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 5: 96-104; '''הוראטיוס הסטירות''', סטירה א, 5, שורות 101-100, עמ' 82. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}
 
בסאטירה התשיעית מראה הורטיוס ידיעה על [[ברית מילה|ברית המילה]] וה[[שבת]]. בעודו עסוק בשיחה עם אדם טרחן ופטפטן, הוא פוגש בחברו המשורר [[אריסטיוס פוסקוס]] {{אנ|Aristius Fuscus}} ומנסה לרמוז לו שיציל אותו, אך ללא הועיל: "הבדחן האכזר צחק, משים עצמו כלא מבין". הורטיוס רותח מזעם אך מנסה שוב: "הרי אמרת שרצית לספר לי דבר מה". החבר הבדחן משיב לו: "'וכך אמנם בכוונתי לעשות, אך לכשתכשר השעה. היום יום השלושים הוא, שבת. כלום תעליב את היהודים הנימולים?'".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 9: 60-78}}