הבדלים בין גרסאות בדף "הורטיוס"

נוספו 147 בתים ,  לפני 3 שנים
←‏היהודים אצל הורטיוס: תיקון לתרגום בירנבאום
(←‏היהודים אצל הורטיוס: תיקון לתרגום בירנבאום)
(←‏היהודים אצל הורטיוס: תיקון לתרגום בירנבאום)
היהודים היו ככל הנראה קבוצה אתנית מפורסמת מספיק ברומא של אותה התקופה, כך שאפשר היה להתבדח עליה מתוך ביטחון שהקהל מכיר אותה כקבוצה מובחנת בפני עצמה. ייתכן ותהלוכת הניצחון של [[גאיוס סוסיוס]] בשנת 34 לפנה"ס, בה חגג את כיבוש ירושלים בשנת 37 לפנה"ס, היא זו שהעלתה את היהודים לתודעת הקהל הרומאי, בדיוק בתקופה שבה כתב ופרסם הורטיוס את ספר הסאטירות הראשון שלו. בספר זה, שיצא לאור כנראה בשנת 35 לפנה"ס או זמן קצר לאחר מכן, נמצאת ההתייחסות הראשונה אל יהודים ויהדות בספרות הקומית-הסאטירית. שלוש מתוך ארבע ההתייחסויות נמצאות בספר הסאטירות הראשון הזה, וכל אחת מהן חותמת את היצירה שבה היא מופיעה, בבחינת בדיחה אחרונה שאמור להיות לה רושם רב. מיקומן של הבדיחות הללו מלמד על כך שהורטיוס ייחס להן אפקטיביות רבה, והוא אף בחר לסיים 3 מתוך 10 הסאטירות שבספר הראשון בהתייחסות אל יהודים.{{הערה|[[דבורה גילולה]], '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 8.}}
 
בספר הסאטירות הראשון, בסוף הסאטירה הרביעית, מציין הורטיוס את חולשתו לכתיבת סאטירות ומזהיר את יריבו שאם לא יסכים לקבלה, "יגיע להק גדול של כותבי שירה" להיות לו לעזר: "ואותך אז נכריח, כמו שעושים היהודים, לצעוד ולחבור לקהלנו".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 4: 139-143; הוראטיוס '''הוראטיוס הסטירות''', סטירה א, 4, שורות 143-140, עמ' 70. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}} לדעת חוקרים רבים, השורה האחרונה מתייחסת לפעילות מיסיונרית יהודית נמרצת ברומא.{{הערה|[[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 6 גיור, הורטיוס, עמ' 161-160.}}
בסאטירה החמישית הוא מלגלג על תמימות האמונה היהודית, שכבר הפכה ידועה,{{הערה|שם=שטרן 321}} כשהוא מצהיר: "לזאת יאמין נא אַפֶּלָא היהודי, לא אני".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 5: 96-104; הוראטיוס '''הוראטיוס הסטירות''', סטירה א, 5, שורות 101-100, עמ' 82. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}
 
בסאטירה התשיעית מראה הורטיוס ידיעה על [[ברית מילה|ברית המילה]] וה[[שבת]]. בעודו עסוק בשיחה עם אדם טרחן ופטפטן, הוא פוגש בחברו המשורר [[אריסטיוס פוסקוס]] {{אנ|Aristius Fuscus}} ומנסה לרמוז לו שיציל אותו, אך ללא הועיל, החבר משים עצמו כלא מבין: "בשחוק בן בליעל הוא מתעלם". הורטיוס רותח מזעם אך מנסה שוב: "הן רצונך לשוחח עמי ביחידות, כך אמרת". החבר הבדחן משיב לו כי כך אמנם בכוונתו לעשות, אך במועד אחר: "כי היום השבת השלושים. הרצית שנזלזל ברגשות יהודים נימולים?'".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_FIRST_BOOK_OF_THE_SATIRES_OF_HORACE Horace, '''Sermons'''], I, 9: 60-78; הוראטיוס '''הוראטיוס הסטירות''', סטירה א, 9, שורות 78-60, עמ' 111-110. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}
החבר המשורר בסיפור של הורטיוס הצהיר שמאחר שזה יום שבת, הוא לא יכול להעליב את היהודים בשיחה על עסקים.{{הערה|שם=שטרן 325-326|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I: XLV. Horace, p. 325-326}}
אולם אין בסיפור הזה נימה שלילית. היהודים מתאפיינים בשמירת שבת ובמילה והחבר פשוט מנצל את העובדה הזו.{{הערה|[[פטר שפר]], '''יודופוביה''', פרק 4 שבת, עמ' 126.}}
ההסבר הנפוץ ל"יום השלושים" הוא שמדובר באזכור לחג היהודי של [[מולד הירח]] ב[[ראש חודש]]. על פי הסבר אחר מדובר על השבת ה-30 מתחילת השנה.{{הערה|שם=שטרן 325-326}} אולם ייתכן גם שלא היה חג יהודי כזה והחבר הבדחן המציא אותו באותו הרגע כדי להראות את "אדיקותו" ו"בקיאותו" ברזי הדת שאינו רוצה להעליבה.{{הערה|דבורה גילולה, '''הלצות על יהודים בספרות הרומית''' (מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, כרך תשמ"ו), א. הורטיוס, עמ' 14.}}
 
בחיבורו "האיגרות", דן הורטיוס בצורותיו השונות של העושר - בכך שישנם כאלה שאין בעיניהם שום חשיבות למה שאחרים מעריכים מאד, ומזכיר את "חורשותעושר הדקלים[[תמר השופעותמצוי|תמרי]] שלחורש [[הורדוס]] הרוחיים".{{הערה|[http://www.gutenberg.org/files/14020/14020-h/14020-h.htm#THE_SECOND_BOOK_OF_THE_EPISTLES_OF_HORACE Horace, '''Epistulae''', II], 2 :183-189; הוראטיוס, '''האיגרות''', איגרת ב 2, טור 184, עמ' 190. תרגמה מרומית: רחל בירנבאום.}}
 
==תרגומי יצירותיו לעברית==