אהרן אמינוף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 29:
בשנת [[1971]] נתמנה אהרן אמינוף ליועץ מקצועי ומזכיר של "ועדת עציוני", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת השחיתות ב[[הליגה הלאומית בכדורגל|ליגה הלאומית לכדורגל]]. בשנת [[1972]] נתמנה למזכיר "ועדת ויתקון", שהייתה ועדת חקירה ממלכתית לחקירת פרשת "[[נתיבי נפט]]". באותה שנה התפטר מעבודתו בהנהלת בתי המשפט והחל לפעול כעורך דין פרטי. ב- [[1 באוקטובר]] [[1973]] חזר לשירות המדינה וב- [[6 באוקטובר]], יום פרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]], גוייס ל[[כוחות מילואים|שירות מילואים]]. אחרי המלחמה מונה לסגן מזכיר "ועדת אגרנט", שהייתה ועדה לחקר מלחמת יום הכיפורים. עבודת הועדה ארכה ארבעה עשר חודשים ברציפות. במקביל המשיך בעבודתו השוטפת כמנהל המחלקה לביקורת פנים בהנהלת בתי המשפט.
 
לאחר סיום עבודתו ב"ועדת אגרנט" יצא בשנת [[1975]] עם משפחתו לשליחות בת שנתיים מטעם מחלקת הנוער והחלוץ של [[הסוכנות]] היהודית ל[[אוסטרליה]]. מגוריו היו ב[[מלבורן]] והוא פעל לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה במדינות [[ויקטוריה]], [[ניו סאות' ויילס]], [[קווינסלנד]], [[אוסטרליה הדרומית]] וכן ב[[קנברה]] הבירה,.
 
עם שובו לארץ, בשנת [[1977]] חזר לעבוד בהנהלת בתי המשפט ובדצמבר [[1979]] מונה לשופט ב[[בית משפט השלום]] ב[[עפולה]], לשם עקר עם משפחתו מירושלים. בשנת [[1983]] נתמנה כשופט בפועל של בית המשפט המחוזי בנצרת, ולאחר מכן במינוי של קבע. בשנת [[2002]] נתמנה לסגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת. הוא ביקר דרך קבע בבתי הכלא בצפון הארץ על מנת לבדוק את תנאי החזקת האסירים בהם. במשך חמש שנים שימש יושב הראש של ועדת השחרורים לאסירים. למעלה מעשר שנים שימש כראש ההרכב - [[אב בית דין]] במשפטי פשעים חמורים.