משנתו של גרשם שלום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון) |
מ תיקון קישור |
||
שורה 74:
שלום לא השאיר חיבור מקיף על ספר הזוהר ודבריו מפוזרים במספר ספרים וכתבי עת. אין מדובר בתורה קבועה ואחידה, אלא בהתפתחות רעיונית שהשתנתה במהלך השנים, מקצה אחד לקצה שני, בהתאם לתוצאות מחקריו, ואנו יכולים לעקוב אחריה בהתאם לסדר הכרונולוגי שבו נתפרסמו המחקרים.{{הערה|1=שלום דן כאמור בספר הזוהר במקומות רבים, ראו פירוט להלן.}}
במהלך השנים נהג שלום לכתוב הערות בקשר לזוהר בספר הזוהר הפרטי שלו,{{הערה|1='''ספר הזוהר של גרשם שלום''', עם הערות בכתיבת ידו (יוזעפאף תרל"ג 1873), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"ב-1992. אין כאמור בספר דיון מסודר, וחשיבותו הרבה היא במאות ההערות שכתב שלום על - כמעט - כל פרט בספר.}} אותו רכש בשנת [[1915]], בהיותו בן 18 בלבד. היה זה ספר הזוהר שיצא כאמור ביוזעפאף בשנת תרל"ג.{{הערה|1= מהדורה זו הודפסה לפי דפוס קושטא (תצ"ו-תצ"ז), שבעצמו הודפס לפי דפוס מנטובה (שי"ח-ש"כ), עם תוספות. דפוס מנטובה ודפוס קרימונה הם הדפוסים הראשונים של הזוהר, אולם דפוס מנטובה הוא הדפוס המועדף על המקובלים. לפי יהודה ליבס, [http://pluto.huji.ac.il/~liebes
לא מיד ולא בקלות עלה בידי שלום להבין את האמור בספר. תחילה ניסה לקרוא בספר הזוהר בכוחות עצמו אולם אז גילה כי על אף שהיה תלמיד חרוץ לעברית ולתלמוד מזה מספר שנים, הוא איננו מסוגל להבין את הטקסט. פנייתו למורהו לתלמוד, בבקשה שידריכוֹ וילמדוֹ, נענתה בשלילה, בטענה כי גם הוא איננו מבין את הכתוב בזוהר. משלא עלה בידו למצוא מורה הוא חזר ללימוד עצמי, ורק לאחר מספר שנים עלה בידו לפצח חלק מסודות הזוהר והוא אף החל ללמד את הספר לחבריו.{{הערה|1=ישעיה תשבי, "תרומתו של גרשם שלום לחקר הזוהר", בתוך: '''גרשם שלום, על האיש ופועלו''', דברים שנאמרו ביום השלושים להסתלקותו; ירושלים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הוצאת מאגנס ומוסד ביאליק, תשמ"ג (להלן: "תשבי, שלום והזוהר"), עמ' 32 - 33.}}
שורה 99:
===עבודתו על מילון לשון ספר הזוהר===
כאמור כוללות חלק מהערותיו של שלום, שהוסיף בספר הזוהר שלו, דיון במקורן של המילים הייחודויות שבספר הזוהר וכן הערות הקשורות לתחביר, הדקדוק ותורת הצורות שבספר.{{הערה|1=ליבס, הזוהר של שלום, עמ' ט'.}} במקביל לכך, עבד שלום על הכנת מילון הכולל את כל המילים שבספר הזוהר. צורת עבודתו כללה רישום כל מילה המצוייה בספר בכרטסת מיוחדת, המסודרת באופן כרונולוגי לפי אותיות הא"ב. ליד המילה הוא הוסיף פירוש, מראה המקום שלה בספר הזוהר והערות נוספות. הוא המשיך לעדכן את הכרטסת במהלך כל חייו, ולאחר מותו המשיכה תלמידתו, [[רבקה ש"ץ]], להוסיף מילים מהמדרש הנעלם. פרופ' ליבס מציין כי נעזר בכרטסת של שלום במהלך כתיבת עבודת הדוקטורט שלו, '''פרקים במילון ספר הזהר''', משנת תשל"ז{{הערה|1=עבודת הדוקטורט, '''[http://pluto.huji.ac.il/~liebes
==[[קבלת האר"י]]==
| |||