חוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון – הבדלי גרסאות

הצעות חוק פרטיות להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון עלו פעמים אחדות ב{{ה|כנסת השמונה עשרה}} ביוזמת חברי הכנסת [[זבולון אורלב]],{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=471133 פ/4384/18 הצעת חוק ההסדרה על מחזיקים במקרקעין ביהודה והשומרון, התשע"ב-2012], באתר בכנסת}} [[יעקב כץ (כצל'ה)|יעקב כץ]] (פ/3643/18), [[מירי רגב]] (פ/3900/18){{הערה|שם=קיש|[https://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/20/1973.rtf פ/1973/20 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ה–2015], באתר הכנסת, 29 ביולי 2015}} ו[[יריב לוין]].{{הערה|[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=426397 פ/4278/18 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ב-2012], באתר הכנסת}} הצעת החוק צברה תאוצה באמצע 2012 על רקע ניסיון למנוע את פינוי [[שכונת האולפנה]] על פי פסיקת [[בג"ץ]], אולם באותה תקופה נתקלה בהתנגדות נחרצת של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]], ולא אושרה.{{הערה|{{וואלה!|פנחס וולף וטל שלו|נתניהו: שר או סגן שר שיתמכו ב"חוק ההסדרה" - יפוטרו|2539143|05 ביוני 2012|}}}} החוק הוצע מחדש בשנת 2015 בידי בידי ח"כ [[יואב קיש]] מהליכוד{{הערה|שם=קיש}}{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון, יהונתן ליס|ועדת השרים תדון בחוק להסדרת בניה על קרקע פלסטינית פרטית בהתנחלויות|1.2747174|8 באוקטובר 2015}}}} ובשנת 2016 בידי מפלגת [[הבית היהודי]]{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|בבית היהודי מקדמים מחדש חוק להסדרת בנייה בהתנחלויות על קרקעות פלסטינים|1.2965598|5 ביוני 2016}}}}{{הערה|{{ערוץ7|בני טוקר|"הגיע הזמן להסיר את החרפה"|333681|15 בנובמבר 2016}}}} והיוזמת שלו לפי [[הצעת חוק|הצעת החוק]] היא ח"כ [[שולי מועלם-רפאלי]].{{הערה|שם=שולי|[https://www.knesset.gov.il/privatelaw/data/20/3111.rtf פ/3111/20 הצעת חוק ההסדרה, התשע"ו–2016] - הצעת חוק פרטית של ח"כ שולי מועלם-רפאלי, באתר הכנסת, 27 ביוני 2016}}

 

 

הצעת החוק{{הערה|[http://go.ynet.co.il/pic/news/20.pdf הצעת חוק ההסדרה שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה טרומית], נובמבר [[2016]]}} עברה בקריאה טרומית ב-[[16 בנובמבר]] 2016, בתמיכת כל מפלגות הקואליציה.{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|אחרי הסערה: חוק ההסדרה אושר בקריאה טרומית|4879909|16 בנובמבר 2016}}.}} בהכנת הצעת החוק לקריאה ראשונה נוסף לה סעיף, לפי דרישת יו"ר "[[כולנו בראשות משה כחלון|כולנו]]", [[משה כחלון]],{{הערה|{{nrg|זאב קם|"בעקבות התנגדות כחלון, ניאלץ לוותר על סעיף עמונה"|849/888|2 בדצמבר 2016||1|2}}}} המחריג מהגנת החוק הליכי אכיפה וצווים מנהליים קיימים שניתנו בעניינם צווים שיפוטיים או פסקי דין, ובכך נמנעה הכשרת עמונה. הצעת החוק{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_ls1_363659.pdf הצעת חוק ההסדרה שהונחה על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה], דצמבר 2016}} עברה בקריאה ראשונה ב-[[7 בדצמבר]] ברוב של 58 מול 51 מתנגדים.

החוק קובע כי מקרקעין שאין בהם בעל זכויות במקרקעין – הממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה והשומרון (להלן - הממונה) ירשום אותם כרכוש ממשלתי, ואילו מקרקעין שיש בהם בעל זכויות במקרקעין, זכויות השימוש בהם יועברו לידי הממונה, כאשר הסכום שהושקע בבניית ההתיישבות עלה, בשעת הבנייה, על שוויים של המקרקעין בלי ההתיישבות באותה שעה. זכויות השימוש וההחזקה במקרקעין שהועברו לממונה יוקצו לצורכי ההתיישבות שנבנתה על אותם מקרקעין, ויותלו כל הליכי האכיפה והצווים המינהליים הקיימים בעניין אותה התיישבות.

 

 

החוק מונה רשימה של 16 התנחלויות ומאחזים שבהם תיבדק רלוונטיות החוק: [[עפרה]], [[נתיב האבות]], [[עלי (יישוב)|עלי]], [[כוכב השחר (יישוב)|כוכב השחר]], [[מצפה כרמים]], [[אלון מורה]], [[מעלה מכמש]], [[שבי שומרון]], [[קדומים]], [[פסגות]], [[בית אל]], [[יצהר]], [[הר ברכה]], [[מודיעין עילית]], [[נוקדים]], [[כוכב יעקב]]. ל[[שר המשפטים]], באישור [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] של הכנסת, נתונה סמכות להוסיף יישובים לרשימה זו.

 

=== עמידת החוק בדרישות המשפט הבינלאומי וזכות הקניין - עמדת התומכים===

 

בין השאר נטען כי דיני שטחים כבושים לא חלים ביו"ש, וכי הטענה שדיני הכיבוש חלים ביו"ש מנוגדת לעמדה הרשמית של ישראל לאורך השנים, וכי גם אם היו חלים, החוק הבינלאומי לא אוסר הפקעה תמורת פיצוי, אלא רק החרמה.{{הערה|שם=אתר0404}}