חזון אחרית הימים (ישעיהו) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פרשנות: הרחבה, לפי יאיר זקוביץ |
|||
שורה 16:
יאיר זקוביץ רואה את פסוק ה', {{ציטוטון|בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר יְהוָה}} כחלק בלתי נפרד מחזון אחרית הימים. בעוד שהחזון מדבר על עתיד רחוק, "אחרית הימים", שבו יאמרו הגויים {{ציטוטון|וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו}}, הרי בפסוק זה פונה הנביא לעם ישראל ללכת בדרך זו כבר בהווה. זקוביץ מנמק זאת: "הפנייה לבני ישראל נגזרת מ[[קל וחומר]]: אם הגויים עתידים להכיר באדנותו של אלוהי יעקב, אף יחפצו להלך בדרכיו, ראוי להם לבני ישראל להקדים ולעשות כן, ויתרה מזו: בהליכתם בדרכי ה' יתוו בני ישראל לגויים את הדרך אשר ילכו בה".{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ד, עמ' 157}}
[[יואל]] מציג נבואה הפוכה מזו של ישעיהו: {{ציטוטון| כֹּתּוּ אִתֵּיכֶם לַחֲרָבוֹת וּמַזְמְרֹתֵיכֶם לִרְמָחִים|{{תנ"ך|{{יואל|ד|י}}. [[מיכה]] מציג חזון דומה מאוד לזה של ישעיהו, אך לדברי יאיר זקוביץ "עיקר טעם העתקת הנבואה בספר מיכה הוא רצונו של הנביא להתפלמס עִמה" – ישעיהו מציג תפיסה אוניברסלית ואילו מיכה מציג תפיסה בדלנית – אלוהי ישראל לעם ישראל."{{הערה| יאיר זקוביץ, '''משמיע שלום מבשר טוב – שבעה פרקי חזון לשלום ירושלים''', [[הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה]], תשס"ד, עמ' 159}}
==בהלכה==
| |||