כבל תקשורת תת-ימי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4:
הכבל התת-ימי הראשון הונח בין [[אנגליה]] ל[[צרפת]] בשנת [[1850]] ושימש להעברת [[טלגרף]] בלבד, הכבל כלל גיד אחד ומעטפת. כשלושה ימים לאחר שהונח בים נקרע הכבל על ידי [[כלי שיט לדיג|סירת דייגים]]. מאז הונחו כבלים תת-ימיים המכילים מספר רב יותר של גידים ואפשרו נפח תקשורת גדול יותר.
בשלב הבא השתמשו ב[[כבל קואקסיאלי|כבלים קואקסיאליים]], המכילים גיד מרכזי (ציר) ומעטפת (סיכוך). כבלים אלו העבירו [[תדר]] מאופנן הנושא עליו מידע בשיטת חלוקת תדר ([[FDM]]). מאוחר יותר העבירו בכבלים מידע בשיטת [[ריבוב]] בחלוקת זמן ([[TDM]]), שהייתה יעילה יותר ופתרה בעיות של [[רעש רקע|רעשי רקע]] ועוצמות שמע בלתי יציבות.
בעקבות התפתחויות הטכנולוגיות, עברו לשימוש ב[[סיב אופטי|סיבים אופטיים]], המשמשים לתקשורת עד היום. לסיבים האופטיים יש יתרון גדול על פני השיטות הישנות, כיוון שכמות המידע שניתן להעביר באמצעות זוג סיבים גדולה בהרבה מכמות המידע שניתן להעביר באמצעות כבלי נחושת.
| |||