שום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
החזרת פסקה שנמחקה - במספר מקורות שמפורטים בקישורים החיצוניים הדברים כתובים
אין תקציר עריכה
שורה 33:
 
==השום במקורות==
השום והבצל מוזכרים ב[[תנ"ך]] פעם אחת בלבד, כאחד מהמאכלים שמזכירים [[שבטי ישראל|בני ישראל]] כשהם רוצים לשוב ל[[מצרים העתיקה|מצרים]]: {{הדגשה|זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת '''הַשּׁוּמִים'''||במדבר יא|במדבר י"א, ה}}. גם החציר המוזכר בפסוק זה, הוא ממשפחת השומים, והיה בשימוש במצרים העתיקה לתיבול ולאכילה{{הערה|[[מיכאל זהרי]], [[אנציקלופדיה מקראית]], חציר, כרך ג' עמ' 272}}.
 
[[חז"ל]] מנו בשום כמה תכונות טובות: {{הדגשה|משביע, משחין, ומצהיל פנים ומרבה הזרע והורג כנים שבבני מעיים וי"א מכניס אהבה ומוציא את הקנאה|בבא קמה פב א|בבא קמא פ"ב, ע"א}}. ב[[התלמוד הירושלמי|תלמוד הירושלמי]] נכתב על [[עזרא הסופר]] ש{{ציטוטון|הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה"|ירושלמי, מסכת מגילה פ"ד ה"א}}, וכן עולה מעוד מקורות שהשום הפך להיות המזון המיוחד ל[[סעודת ליל שבת]].