מצבת מישע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
David.r.1929 (שיחה | תרומות) מ הוספת קטגוריה:ירדן: עתיקות באמצעות HotCat |
מ הסרת קישורים עודפים, ניסוח |
||
שורה 11:
==גילוי המצבה==
{{להשלים|סיבה=למשל: מי פענח את הכתובת? ומתי?|נושא=ישראל}}
המצבה פורסמה ב[[הקהילה המדעית|קהילת המדע]] המערבית ובעולם כולו בשנת [[1868]] על ידי ה[[כומר]] וה[[מיסיון|מיסיונר]] הגרמני פרדריק אוגוסטוס קליין (Frederick Augustus Klein). במסעותיו ב[[עבר הירדן|עבר הירדן המזרחי]] התרועע עם ה[[בדואים]] שם, והם גילו את אוזניו על קיומה של מצבת אבן עתיקה הנושאת כתובת שאיש אינו יודע לקוראה. הם הובילו אותו למקום על יד הכפר דיבאן שבעבר הירדן המזרחי (30 ק"מ מזרחית ל[[ים המלח]] מול [[עין גדי (שמורה)|עין גדי]]) ושם הוא ראה מצבה מאבן בזלת מלוטשת בגודל של מטר על שבעים סנטימטר אשר
גילוי המצבה ופיענוח הטקסט נחשב לאבן דרך בהתייחסות המדעית ל[[מקרא]]. זוהי העדות החוץ-מקראית הראשונה לתיאור המופיע במקרא. לא רק זאת, אלא שמופיעים במצבת מישע שמות מדויקים מהתקופה, לרבות השם "אריאל-דודה", המיוחס ל[[דוד המלך]]. גילוי זה שינה את ההנחה שהייתה נפוצה בקרב חוגים מסוימים באותם הימים שהמקרא הוא יצירה חשמונאית מאוחרת, [[מיתוס]] יהודי, אשר אינו משקף כל אמת היסטורית. גילוי זה עודד ניסיונות נוספים למציאת הוכחות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]] לתיאורים המקראיים.
שורה 19:
| "width="60% |
<pre>
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10.
11.
12.
13.
14.
15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26. [י]. ישראל | אנך. בנתי. ערער. ואנך. עשתי. המסלת. בארנן.
27.
28.
29.
30. [י. את. מה]דבא. ובת. דבלתן | ובת. בעלמען. ואשא. שמ. את. [...]
31.
32.
33.
34.
</pre>
|
שורה 102:
מהכתובת ניתן ללמוד כי עצמאותה של [[מואב]] באה לקיצה בימי [[עמרי]], שיצא למסע כיבושים בארץ המישור של מואב ("מהדבא"). לא נאמר בכתובת שעמרי כבש גם את חבל הדיבון בו ישבו מלכי מואב, מישע ואביו. מישע גם לא מספר על כיבוש [[דיבון]] ו[[ערוער (מואב)|ערוער]] על ידו מאוחר יותר כאשר מרד בישראל. מסתבר, שעמרי הסתפק בהטלת מרות על מלך מואב שישב בדיבון. השעבוד נמשך כל ימי עמרי ו"מחצית" ימי אחאב. יש להניח, שמרד מישע בא בשעה שגבר לחץ ה[[ארמים]] על ישראל. תחילה הבטיח מישע את הקשר בין חבל מואב אשר מדרום לארנון ובין חבל דיבון, על ידי ביצור ערוער ובניית המסילות בארנון. הוא חיזק את עיר מושבו ("קרחה") והכשיר את העיר לעמידה ממושכת במצור.
[[אחאב]] לא התפנה לתקוף את מואב והסתפק בביצור [[יריחו]]: "בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת-יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן" ({{תנ"ך|מלכים א|טז|לד|קצר=כן}}), החולשת על המעבר אל ערבות מואב וארץ המישור. ב[[קרב קרקר]] נגד [[שלמנאסר השלישי]], לא נזכר מישע בין בעלי הברית לצדו של
בסופה של הכתובת מזכיר מישע מסע שערך לחורנים, בדרום מואב. אף על פי שהשורות האחרונות מקוטעות, ניתן להבין מהן שמישע הצליח להשיב את חורנים למואב (אולי מיד [[אדום (עם)|אדום]]), וכך החזיר מישע למואב כמעט את כל היקף הממלכה כפי שהייתה בעבר, מקצה [[ים המלח]] בדרום ועד ערבות מואב בצפון.
| |||