רב שרירא גאון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ יש הבדל גדול בין שליחת שאלות הלכתיות להיחשבות כתלמיד שלו
שורה 31:
 
==סוף ימיו==
אחרי 30 שנות גאונות כראש ישיבת פומפדיתאפומבדיתא התפטר מתפקידו ב[[ד'תשנ"ח]] ([[998]]) כשהיה בן קרוב למאה שנים ומינה את בנו רב האי גאון לממלא מקומו (בשנות 1038-1004){{הערה|{{צ-מאמר|מחבר = צבי גרונר|שם = המגרב וישיבות הגאונים בבבל|כתב עת = פעמים|שנת הוצאה = תשמ״ט|עמ = 50}}}}.
 
יהודים הלשינו עליו ועל בנו לפני ה[[ח'ליף]] אל-כדיר על קשרים עם יושבי הארצות האויבות לערבים והיושהיו במלחמות נגדם כמו מדינות [[צפון אפריקה]], [[ממלכת פרס|פרס]], [[ספרד]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון (ביזנץ)]]. לישיבת פומפדיתאפומבדיתא התקבלו תלמידים רבים מהארצות האלו, וכן בין רב שרירא ובנו ליושבי הארצות האלו היו חילופי מכתבים ושו"ת. לכן אפשר היה להאשים אותם בקלות במזימה פוליטית. הח'ליף ציווה לכלוא אותם ולהחרים את רכושם. בסופו של דבר רב האי זוכה אך רב שרירא נחשב לאשם והמשיך לשבת בכלא ורכושו הוחרם. הדבר פגע בבריאותו של רב שרירא, והוא שחלהחלה ונפטר לאחר 8 שנים.
 
ייתכן וזושזו הסיבה שרב שרירא התפטר מראשות הישיבה ומינה את בנו במקומו. אך ייתכן שהדבר היה קודם ההלשנה ורב שרירא התפטר ממשרתו בגלל זקנותו.
 
==כתביו==
שורה 41:
איגרתו המפורסמת - איגרת רב שרירא גאון (רש"ג) - נכתבה סביב שנת [[ד'תשמ"ז]] ([[987]]) אל רבי [[יעקב בן נסים]], מחכמי [[קירואן]], כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[סבוראים]] וה[[גאונים]] עד ימיו.
 
איגרת זו מהווה מקור מידע מרכזי, ובפרטים רבים בלעדי, על התקופות בהן היא עוסקת ותיארוכן. האיגרת סוקרת את סדרי הזמנים ודרך העריכה של [[משנה|המשנה]], [[ברייתא|הברייתות]] וה[[תלמוד]], וכן סוקרת את תקופת הגאונים. האגרתהאיגרת מסדרת את לוח הזמנים בו פעלו ה[[תנאים]], ה[[אמוראים]], ה[[סבוראים]] ודורות הגאונים עד זמנו של רב שרירא.
 
איגרת זו היא יוצאת דופן מבין החומר הכתוב שהגיע לידינו, בהיותה תיעוד היסטורי מדוקדק בירידתו לפרטים הכרונולוגיים ב[[ספרות רבנית|ספרות הרבנית]] הקדומה. מסתבר שהאיגרת מייצגת מסורת כרונולוגית שעברה בתוך ישיבות הגאונים עוד מתקופת התלמוד, שכן התאריכים המצוינים בה מובאים כנתונים ברורים ולא משוערים.
שורה 49:
בעבר היה מקובל להניח כי הנוסח הספרדי מדויק יותר, וכך מחזיקים עד היום במקומות מסורתיים, אך [[יעקב נחום אפשטיין]] הוכיח בראיות חזקות{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = יעקב נחום אפשטיין |שם = מבוא לספרות האמוראים |מו"ל= מאגנס ודביר |שנת הוצאה = תשכ"ג|עמ = 610-615}}}} כי על פי רוב הנוסח הצרפתי הוא הנכון, וכך מקובל היום בקרב החוקרים.
===איגרת שנייה===
בנוסף לאגרתלאיגרת הראשונה כתב איגרת נוספת ששלח לרב [[נסים בן יעקב]], ובה פירש את התארים הנהוגים בתלמוד ושמות של חלק מה[[אמוראים]].
 
===תשובות רש"ג===