משתמש:טוקיוני/טיוטה – הבדלי גרסאות

על פי המסורת המוסלמית בשנת [[610]] לספירה (על פי האמונה האיסלמית), במערה ליד מכה התגלה לפני [[מוחמד]] מלאך וציווה עליו 'קרא!'. מהתגלות זאת נולדה דת חדשה, [[האסלאם]], והציווי 'קרא!' הפך למצווה הראשונה של ה[[קוראן]]. תחת מוחמד התאגדו שבטים רבים אשר השתלטו על כל [[החג'אז]] ובשנים שלאחר מותו בשנת [[637]] התפשטו מעבר לחג'אז, השתלטו על כל שטחי ה[[האימפריה הסאסאנית]] וחלקים גדולים של [[האמפריה הביזאנטית]] ושלטו למעשה על רב המזרח התיכון, פרס ושטחים נרחבים בצפון אפריקה. בתקופת שלטון [[בית אומיה]] עיר הבירה של האימפריה המוסלמית נקבעה ב[[דמשק]], ובשיאה האימפריה שלטה גם על כל צפון אפריקה ועל ספרד, והגיע עד לפאתי סין במזרח. בתקופה זאת האימפריה המוסלמית, כאימפרה רציפה ומאוחדת הגיעה לשיא גודלה (ולאחר מכן היא תחל להתפצל לממלכות ואימפריות נפרדות). בתקופה זאת החלו בבנייה של מונומנטים איסלאמיים מרשימים הכוללים את [[כיפת הסלע]] בירושלים, ו[[המסגד האומיי]] ב[[דמשק]] (אשר שימשה כבירת החליפות), והחל, בצורה מצומצמת, מפעל האיסוף והתרגום של כתבים לערבית.
 
בשנת [[750]] פרצה [[המהפכה העבאסית]] והחלה תקופת שלטון [[בית עבאס]]. העבאסים העבירו את מרכז השלטון של האימפריה מ[[דמשק]] ל[[עיראק]], ובשנת [[762]] [[ח'ליפה|ח'ליף]] [[אל-מנצור]] ייסד את העיר [[בגדאד]] אשר שימשה כבירת האימפריה. בגדאד צמחה במהרה והפכה לאחת הערים הגדולות בעולם, עם אוכלוסיה של מעל למיליון נפש. את שיאו של תור הזהב נהוג לייחס לתקופת שלטונם של הח'ליף [[הארון א-רשיד]], ובנו הח'ליף [[אל-מאמון]]. בנהבתקופה בבגדאדהחלה אתתנופה [[ביתשל החוכמה]]איסוף שהיהכתבי ספריהמלומדים ומכוןבעיקר תירגום ומחקר. חוקרים ומדענים רבים שלמדו ועבדו בבית החוכמה היו מרקע [[פרסי]] או [[נוצרי]] מזרחי.{{הערה|1=Hyman and Walsh ''Philosophy in the Middle Ages''מהתרבויות Indianapolisהפרסיות, 1973,יווניות p.ומתרבות 204' Meriהודו, Josefהבאתם W. and Jere L. Bacharach, Editors, ''Medieval Islamic Civilization'' Vol.1, Aלבגדאד - K,תרגומם Indexלערבית, 2006,והמשך pהמחקר. 304.}} דרך ה[[נוצרים]] ה[[נסטוריאנים]] עברו ה[[מדע]], ה[[פילוסופיה]] וה[[רפואה]] ה[[יוון העתיקה|יווניים]] ל[[ערבים]].{{הערה|1=Ferguson, Kitty [http://books.google.com/books?id=trM7NJz011oC&pg=PT100&dq=preserve+ancient+knowledge+syria&hl=en&sa=X&ei=9DwJUsuGNsbyrAGIyYC4Bw&ved=0CDwQ6AEwAw#v=onepage&q=preserve%20ancient%20knowledge%20syria&f=false Pythagoras: His Lives and the Legacy of a Rational Universe] Walker Publishing Company, New York, 2008, (page number not available – occurs toward end of Chapter 13, “The Wrapאל-upמאמון ofאף Antiquity”).בנה “It was in the Near and Middle East and North Africa that the old traditions of teaching and learning continued, and where Christian scholars were carefully preserving ancient texts and knowledge of the ancient Greek language.”}} מלומדים מוסלמים תרובבגדאד את האימפריה בחיפוש אחר כתביהם של מלומדים פרסיים הודים ויוונים, אותם הם תירגמו לערבית והפכו לזמינים לנחלת הכלל. המלומדים לא הסתפקו בתרגום אלא המשיכו את המחקר. מרכזים מתחרים לבגדאד מבחינה מחקרית שכנו ב[[קהיר]],בית ב[[מרוקוהחוכמה]] ב[[קורדובהשהיוה (ספרד)|קורדובה]]ספריה, וכןמכון במרכזתירגום אסיה בערים [[בוכרה]], ובין מרכזי המחקר המרכזיים ניתן לציין גם את קהיר ומרוקוומחקר. מלומדיםבעקבות מוסלמיםפעילותם הגיעוהפכה להישגיםהשפה יוצאיהערבית דופןלשפה ברפואההבין (ובין הרופאים המפורסמיםלאומית של התקופההמדע ניתן לציין גם את ה[[רמב"ם]]), כגון המצאת סוגים רבים של ניתוחיםוהלמידה. בתקופה זו נעשו התפתחויות חשובות בתחומים כגון ה[[אלכימיה]], שממנה התפתחה הכימיה המודרנית, וב[[אלגברה]]- [[אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי]] אף זכה לכינוי "מייסד האלגברה", אף שהתבסס גם על יסודות מוקדמים לא מוסלמיים. בפיזיקה המדענים האיסלמיים המציאו את ה[[אופטיקה]], עשו מחקרים רבים באסטרונומיה, בדינמיקה - וכמו כן נתנו דגש רב ליצירת שיטה מדעית מבוססת ניסוי.
 
 
מלומדים מוסלמים תרו את האימפריה בחיפוש אחר כתביהם של מלומדים פרסיים הודים ויוונים, אותם הם תירגמו לערבית והפכו לזמינים לנחלת הכלל. המלומדים לא הסתפקו בתרגום אלא המשיכו את המחקר. מרכזים מתחרים לבגדאד מבחינה מחקרית שכנו ב[[קהיר]], ב[[מרוקו]] ב[[קורדובה (ספרד)|קורדובה]], וכן במרכז אסיה בערים [[בוכרה]], ובין מרכזי המחקר המרכזיים ניתן לציין גם את קהיר ומרוקו. מלומדים מוסלמים הגיעו להישגים יוצאי דופן ברפואה (ובין הרופאים המפורסמים של התקופה ניתן לציין גם את ה[[רמב"ם]]), כגון המצאת סוגים רבים של ניתוחים. בתקופה זו נעשו התפתחויות חשובות בתחומים כגון ה[[אלכימיה]], שממנה התפתחה הכימיה המודרנית, וב[[אלגברה]]- [[אבו ג'עפר מוחמד אל-ח'ואריזמי]] אף זכה לכינוי "מייסד האלגברה", אף שהתבסס גם על יסודות מוקדמים לא מוסלמיים. בפיזיקה המדענים האיסלמיים המציאו את ה[[אופטיקה]], עשו מחקרים רבים באסטרונומיה, בדינמיקה - וכמו כן נתנו דגש רב ליצירת שיטה מדעית מבוססת ניסוי.