נובוסליצה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב תמונה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 65:
|דת=
}}
משמעות השם "נובו-סליצה" בשפות הסלאביות הוא "[[כפר]] חדש".
שורה 81:
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] היתה נובוסליצה בקו הארשון של החזית הדרום-מערבית בקרבות בין צבא רוסיה לצבא אוסטרו-הונגריה. לעיירה נגרמו נזקים כבדים, ונובוסליצה האוסטרית הוחרבה. בשנת 1918, לאחר התפרקותן של [[האימפריה העות'מאנית]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] ו[[האימפריה הרוסית]], סופחו [[בסרביה]] ו[[בוקובינה]] ע"י [[ממלכת רומניה]], ובכלל זה שני חלקיה של נובוסליצה.
ב-30 במרץ 1944 נכבשה העיירה על ידי [[הצבא האדום]], ובשנת 1945 סופחה ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית|רפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית]]. בשנת 1965 הפכה נובוסליצה לנפה, שכפופות לה 25 מועצות כפריות. החל משנת 1991, עם התפרקותה של ברית המועצות, נמצאת נובוסליצה בשטחה של [[אוקראינה]].
שורה 99:
ב-31 ביולי רוכזו היהודים הנותרים (5,570 על פי עדויות) במרכז העיירה, והוצאו בשיירה לכיוון [[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] (שטח הכיבוש הרומני באוקראינה הסובייטית, מעבר לנהר ה[[דניסטר]]). כ-4,000 צעדו ברגל, והשאר - חולים, זקנים ונשים עם ילדים - הוסעו בכ-200 עגלות.בדרך לטרנסניסטריה, שהתמשכה מספר חודשים, נספו יהודים רבים ב[[צעדות המוות|צעדות מוות]]. ב[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] רוכזו היהודים בגטאות ובמחנות ריכוז - [[ידיניץ]], [[אטאקי]], [[קוסאוץ]], [[ז'מרינקה]], [[ברשד]], [[קושרניצה]], [[שרגורוד]], [[צ'צלניק]] ועוד. רוב בני הקהילה נספו במחנות אלו בחורף של השנים 1942-1941 מקור, רעב, מחלת [[טיפוס הבהרות]] ומחלת ה[[דיזנטריה]]. בחודש מרץ 1944 שוחרר האזור על-ידי חיילי [[ברית המועצות]]. מתוך כ-7,000 יהודים ערב פרוץ המלחמה, שבו לעיירה כ-400 בלבד.
== יוצאי נובוסליצה בישראל ==
בתום מלחמת העולם השניה נדדו חלק ניכר משרידי הקהילה כפליטים ב[[רומניה]]. חלקם עלו ארצה במסגרת [[ההעפלה|העליה הבלתי-לגאלית]], וחלקם עלו בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. רוב רובם של העולים בני נובוסליצה נשלחו עם הגעתם ארצה להתגורר ב[[מעברה|מעברות]]. יוצאי נובוסליצה, שהיגרו לארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה לפני המלחמה החליטו, מתוך דאגה לבני עיירתם ניצולי השואה, להקים עבורם שכונת מגורים. הפעילה המרכזית במיזם זה הייתה ח"כ [[חנה למדן]], יוצאת העיירה. בעזרת תרומתו של מקס פקר, יוצא העיירה
[[קובץ:Novoselic Memorial.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[אנדרטה]] לזכר קורבנות [[השואה]] ב[[נובוסליצה]] שב[[בסרביה]]. האנדרטה מוצבת בחצר בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסוליצה" ב[[רמת השרון]]]]
|