נובוסליצה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shafi3001 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Shafi3001 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 99:
ב-31 ביולי רוכזו היהודים הנותרים (5,570 על פי עדויות) במרכז העיירה, והוצאו בשיירה לכיוון [[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] (שטח הכיבוש הרומני באוקראינה הסובייטית, מעבר לנהר ה[[דניסטר]]). כ-4,000 צעדו ברגל, והשאר - חולים, זקנים ונשים עם ילדים - הוסעו בכ-200 עגלות.בדרך לטרנסניסטריה, שהתמשכה מספר חודשים, נספו יהודים רבים ב[[צעדות המוות|צעדות מוות]]. ב[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|טרנסניסטריה]] רוכזו היהודים בגטאות ובמחנות ריכוז - [[ידיניץ]], [[אטאקי]], [[קוסאוץ]], [[ז'מרינקה]], [[ברשד]], [[קושרניצה]], [[שרגורוד]], [[צ'צלניק]] ועוד. רוב בני הקהילה נספו במחנות אלו בחורף של השנים 1942-1941 מקור, רעב, מחלת [[טיפוס הבהרות]] ומחלת ה[[דיזנטריה]]. בחודש מרץ 1944 שוחרר האזור על-ידי חיילי [[ברית המועצות]]. מתוך כ-7,000 יהודים ערב פרוץ המלחמה, שבו לעיירה כ-400 בלבד.
== יוצאי נובוסליצה בישראל ==
בתום מלחמת העולם השניה נדדו חלק ניכר משרידי הקהילה כפליטים ב[[רומניה]]. חלקם עלו ארצה במסגרת [[ההעפלה|העליה הבלתי-לגאלית]], וחלקם עלו בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה. רוב רובם של העולים בני נובוסליצה נשלחו עם הגעתם ארצה להתגורר ב[[מעברה|מעברות]]. יוצאי נובוסליצה, שהיגרו לארצות הברית, קנדה ודרום אמריקה לפני המלחמה החליטו, מתוך דאגה לבני עיירתם ניצולי השואה, להקים עבורם שכונת מגורים. הפעילה המרכזית במיזם זה הייתה ח"כ [[חנה למדן]], יוצאת העיירה. בעזרת תרומתו של מקס פקר, יוצא העיירה תושב [[פרו]], הוקמה ב-1953 שכונה לניצולי השואה מנובוסליצה ב[[רמת השרון]] שכונה ליוצאי נובוסליצה שעלו לארץ לאחר קום המדינה. במשך שנים נקראה שכונה זו "שיכון פקר". בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסליצה" שבשכונה נחנך בשנת 1963, ועל קירותיו מונצחים שמות בני משפחותיהם של יוצאי העיירה שנספו בשואה.
 
[[קובץ:Novoselic Memorial.JPG|שמאל|ממוזער|300px|[[אנדרטה]] לזכר קורבנות [[השואה]] ב[[נובוסליצה]] שב[[בסרביה]]. האנדרטה מוצבת בחצר בית הכנסת "יד ושם לזכר קדושי נובוסוליצה" ב[[רמת השרון]]]]