צפירת זיכרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 81.218.97.45 (שיחה) לעריכה האחרונה של 79.182.72.139 |
|||
שורה 36:
בציבור ה[[דתיים|דתי]] במדינת ישראל ישנן שתי גישות מרכזיות כלפי צפירת הזיכרון. בציבור ה[[דתיים לאומיים|דתי-לאומי]] רבים רואים ברגעים אלו, ובייחוד ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, ערך חשוב של זיכרון הנופלים ואף של קדושה, רגעים בהם כלל ישראל כולו מתייחד עם זכרם של אלו שנהרגו על קידוש השם. עמדה זאת הרואה בזיכרון הנופלים ערך של קדושה מתבטאת בדבריו של הרב [[צבי יהודה קוק]] כי "העמידה בצפירה לחללי צה"ל, יש בה מצווה קדושה של זיכרון כבוד הקדושים". בעקבות כך בציבור הדתי הנוהג הנפוץ הוא עמידה דוממת בשעת הצפירה, בדומה למקובל בציבור החילוני. אחרים נוהגים לעמוד בצפירה תוך אמירת מזמורי [[תהלים]] או לימוד [[משנה|משניות]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמת]] הנופלים.
לעומת גישה זו, בציבור החרדי נפוצה התפיסה הרואה בצפירת הזיכרון מעשה חסר משמעות מבחינה יהודית{{הערה|{{ynet|אליעזר היון|למה לא נעמוד בצפירה|3706870|26 באפריל 2009}}}}, ומנהג שמקורו ב"[[חוקות הגויים]]". משום כך הם מתנגדים לקיומו, ויש הסוברים שאף יש בו איסור הלכתי{{הערה|1=ראו דיון הלכתי בעניין באתר [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=5694 פורטל הדף היומי] ובאתר [http://www.kipa.co.il/ask/show/22409 כיפה]}}. רבים מהציבור החרדי נוהגים לעמוד בצפירה רק כאשר הם נמצאים במקום ציבורי, כדי שלא לפגוע ברגשות הזולת, ויש מהם שמקפידים לומר פרקי [[תהילים]] בזמן זה על מנת לצקת תוכן יהודי, לעמידה. יש שמשתדלים להימנע משהייה במקומות ציבוריים על מנת להימנע מדילמה זאת.
גם בקרב הציבור הערבי במדינת ישראל יש המתנגדים לצפירה.{{הערה|{{nrg|אמל זיאדה|מה עושה ערבי בצפירה|079/223|30 באפריל 2006||5}}}}{{הערה|{{ynet|יונת אטלס|צפירה בלשכת האוכלוסין: בדואים צחקו ואכלו|3540650|7 במאי 2008}}}}
|