הכוזרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נקיון פרמטרים בתבנית:הערות שוליים (דיון) |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד |
||
שורה 46:
===תרגומים===
[[קובץ: 1660 Buxtorf Kuzari.jpg| 170px|שמאל|ממוזער|שער התרגום הלטיני של ספר הכוזרי, על ידי [[יוהאן בוקסטורף]], 1660.]]
ספר הכוזרי, כמו ספרי הגות רבים ב[[ימי הביניים]], נכתב במקור ב[[ערבית יהודית]], ותורגם ל[[עברית]] מספר פעמים. התרגום הראשון נעשה בידי [[יהודה אבן תיבון]] בשנת [[1170]], כ-30 שנה לאחר שנכתב,{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/kuzari/shaar-2.htm ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי], באתר [[דעת (אתר אינטרנט)|דעת]]}} והיה התרגום הנפוץ במשך מאות שנים. תרגום נוסף נערך על ידי רבי יהודה בן קרניאל, בן דורו של רבי יהודה אבן תיבון, וממנו נותרו רק חלקים מעטים יחסית.{{ש}}תרגום מודרני בן זמננו נעשה בידי [[יהודה אבן שמואל]] בשנת תשל"ג.{{הערה|'''ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי''', תרגום מנוקד ומפוסק ומלווה מראה מקומות והערות עם מבואות ומפתחות מאת [[יהודה אבן שמואל]], [[הוצאת דביר]], תשל"ג.}} תרגומו של אבן שמואל התבסס בין היתר, על תרגומו של פרופסור [[דוד צבי בנעט]], ונערך כ"תרגום פרשני"{{הערה|ספר הכוזרי בתרגום אבן שמואל, בהקדמה לתרגום.}} - מה שהביא אותו לסטייה מסוימת מהמקור ובשינוי של סדרי הפרקים. תרגומו זכה לתפוצה רחבה. תרגום נוסף נעשה בידי הרב [[יוסף קאפח]] בשנת תשנ"ז, ובו בכל עמוד המקור הערבי למול תרגומו{{הערה|הרב [[יוסף קאפח]], '''ספר הכוזרי לרבנו יהודה הלוי זצ"ל''', מקור ערבי (בתעתיק עברי) לצד תרגום, [[מכון משנת הרמב"ם]], קריית אונו, תשנ"ז.}}. בהקדמתו לתרגום, מותח הרב קאפח ביקורת חריפה על עבודתו של אבן שמואל. תרגום נוסף המבוסס על תרגומו של אבן תיבון, יצא לאור על ידי ד"ר [[אברהם צפרוני]]. התרגום החדש ביותר הוא תרגומו של הרב [[יצחק שילת]] (יצא לאור על ידי הוצאת שילת). תרגום נוסף של פרופ׳ [[מיכאל שורץ]], שנפטר לקראת סוף תרגום הספר,
הספר תורגם גם לשפות זרות. בשנת [[ת"כ]] ([[1600]]) תורגם ספר הכוזרי ללטינית על ידי [[יוהאן בוקסטורף]]. במהדורה זו נוספו חליפות המכתבים בין רב [[חסדאי אבן שפרוט]] ליוסף מלך הכוזרים מתוך הספר "קול מבשר" של רבי יצחק בן אברהם עקריש. בשנת [[תכ"ג]] ([[1603]]) יצא לאור התרגום הספרדי של רבי יעקב אבן דנה ב[[אמשטרדם]]. בין התרגומים המפורסמים לספר, נמצא גם תרגומו של הרב [[שרל תואתי]] לצרפתית, המלווה בפירושים, מקורות והפניות אשר אינם קיימים בגרסאות השונות בעברית.
שורה 54:
* ד"ר [[אברהם צפרוני]] (ציפרינוביץ), '''ספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי הספרדי''', הוצאת תושיה, ורשה תרע"א.
* ד"ר אברהם צפרוני (ציפרינוביץ), '''ספר הכוזרי''', עם פירוש "קול יהודה" לרבי [[יהודה מוסקאטו]], ועם פירוש "אוצר נחמד" לרבי ישראל הלוי מזמושץ, ורשה תר"צ.
* ד"ר מיכאל שוורץ '''ספר כוזרי לר' יהודה הלוי''', הוצאת אוניברסיטת בן גוריון, 2017
===פירושים===
מהמפרשים הקדמונים לספר הכוזרי הוא פירוש '''"חשק שלמה"''' מאת רבי שלמה בן יהודה מלוניל, שנכתב בשלהי המאה ה-14{{הערה| פירוש קדמון על ספר הכוזרי, מבוא, עמ' 7.}}. פירושו ראה אור בעריכת [[דב שוורץ]] בהוצאת [[אוניברסיטת בר-אילן]]. פירושים נוספים נכתבו על ידי בני דורו, כ'''"בית יעקב"''' לרבי יעקב פריצול וכן פירושו של רבי נתנאל בן נחמיה כספי '''"עדות לישראל"'''.{{ש}}במהדורות רבות{{הבהרה}} של הספר בתרגומו של תיבון הוצמד לטקסט פירושו של רבי [[יהודה מוסקאטו|יהודה מוסקטו]] עליו, '''"קול יהודה"''', שנדפס לראשונה בשנת שנ"ד (1599) והוא הפירוש הראשון לספר הכוזרי שעלה על מכבש הדפוס. בפירוש זה נעשה גם ניסיון להשוות גרסאות ולתקן טעויות בנוסח. הוא מוסיף הערות על הכוזרי מדברי ה[[תלמוד]] והראשונים. חשיבתו הליברלית יחסית ניכרת מדי פעם בפירושו. הוא אינו נמנע מלמתוח גם ביקורת קשה על מחבר הכוזרי כאשר זה מביע את דעתו המפורסמת כאילו אין גר יכול לזכות בנבואה. "בלתי השאיר לו שריד כמעט להימצא שם אפילו גר אחד עולה אל מדרגת נבואה לאיזו סיבה שתהיה ואם רבה, על כן חוששני לו מחטאת הנטייה מדעת חז"ל".{{ש}}בשנת נדפס גם פירוש '''"אוצר נחמד"''' מאת רבי [[ישראל זמושץ]], מחבר הפירוש "טוב הלבנון" על חובות הלבבות. לעומת הקודמים, פירושו על פי רוב תמציתי ומתמקד בפירוש המילים ויש בו מעט משא ומתן רעיוני.{{ש}} פירוש נוסף נכתב על ידי ר' [[גדליה ברֶכֶּר]] וכונה בפשטות '''"פירוש חדש"'''.
| |||