מערכות המסתור של בר כוכבא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 12:
|גודל=120
}}
'''מערכות המסתור של בר כוכבא''' הן חללים תת-קרקעיים חצובים ב[[סלע]], המקושרים זה לזה במעברים נמוכים וצרים, אותם ניתן למצוא ב[[שפלת יהודה]] וב[[הגליל|גליל]]{{הערה|1=להבדיל מ"מערות המפלט" ב[[מדבר יהודה]], שרובן מערות טבעיות ששימשו מורדים לאחר כישלון [[המרד הגדול]].}}. מקובל כי מערכות אלו הותקנו בידי אנשי [[צבא]]ו של [[בר כוכבא]] כהכנה ל[[מרד בר כוכבא|מרד]] שניהלו ה[[יהודים]] נגד [[האימפריה הרומית]] בשנים [[135]]-[[132]]. מערכות המסתור היו ידועות למקומיים במשך מאות שנים, ונחקרו לראשונה באופן מסודר בידי [[הקרן לחקר ארץ ישראל]] ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]]. תיארוכן למרד בר כוכבא נקבע רק בסוף [[שנות ה-70]] של [[המאה ה-20]], ונכון ל-2008 רק מעט מכל מערכות המסתור נחקר לעומק, ובשפלת יהודה, למשל, נבדקו ומופו פחות מרבע מכלל מערכות המסתור הידועות. בסך הכל ידועות היום למעלה מ-300 מערכות מסתור, שנתגלו בקרבת כמאה יישובים ואתרים בשפלת יהודה, ובכשלושים וחמישה יישובים בגליל{{הערה|בגליל עמדו על פי שחר מספר המערות ב-2003 ל-20, ב-2008 קלונר, זיסו ושחר דיווחו על 27 מערות מסתור, וב-2009 דיווח שבטיאל על 65 מערות מסתור ב-35 אתרים בגליל ([http://www.zefat.ac.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/file10(1).pdf מערות מסתור (עדכון)])}}.
 
==רקע==
שורה 144:
קיומן של מערכות המסתור הרבות והענפות מעוררת שאלות רבות, ובהן - כיצד הספיקו המורדים לחצוב כמות כה גדולה ומחוכמת של מערכות מסתור בזמן כה קצר? וכן, כיצד העלימו את פסולת [[אבן גיר|הגיר]] והקירטון, מבלי שהרומאים הבחינו בכך?
 
בראשית [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נערך ניסוי ליד [[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], בו בני נוער נתבקשו לחצוב מחילה בקירטון, שעומקה כמטר וחצי, רוחבה כ-60 סנטימטרים וגובהה כ-80 סנטימטרים. על אף החציבה החובבנית וגילם הצעיר של המתנדבים, הם עמדו במשימה ללא קושי מיוחד בתוך שלוש שעות בלבד{{הערה|1=קלונר וטפר, מערכות המסתור בשפלת יהודה, עמ' 377 הערה 16}}. הניסוי הוכיח כי התקנת מערכות המסתור לא הצריכה עבודה רבה, שכן המסלע הרך היה פשוט לחציבה. יש לזכור כי החוצבים אף שילבו במערכות מתקנים קדומים, דבר שחסך מהם עבודה רבה. ההערכה היא כי מדובר בעבודה של שבועות או חודשים ספורים בלבד.
 
באשר לסילוק פסולת הקירטון: בדיקות מדגמיות שנערכו בפריפריית מערכות המסתור העלו משארי קירטון חצוב פזורים בקשת רחבה בכל האזור, דבר שלימד כי החוצבים הוציאו את החומר בערימות קטנות ופיזרו אותו על פני שטח נרחב, כנראה בלילה. חורבת עקד, שהותקנה בתוך גיר, היוותה בעיה, שכן רסיסי הגיר הלבן בולטים למרחוק. פתרון התעלומה נמצא, כאשר החוקרים איתרו מערומים נמוכים של שברי סלע ושיירי חציבה מאחורי קיר נמוך בשדות. ההנחה היא שהחוצבים הקימו את הקיר כדי להסתיר מעיני הרומאים את שברי הגיר במהלך היום, ופיזרו אותם בלילות.