משה שטיינשניידר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
==תולדות חייו==
[[קובץ:
נולד בעיירה [[פרוסניץ]] ב[[מורביה]] וקיבל השכלה תורנית וכללית כאחד. את לימודיו המשיך ב[[ניקלשבורג]], ב[[פראג]] וב[[וינה|ווינה]]. בווינה למד מדעי המזרח, ספרות עברית, שפות שמיות ([[עברית]], [[ערבית]] ו[[סורית]]) וביבליוגרפיה, על אף הגבלות שהוטלו על לימודיו ומחקריו בשל יהדותו. הוא הצטרף לאגודה קדם-ציונית, אך פרש ממנה לאחר מספר שנים כשהגיע למסקנה שהרעיון בלתי-אפשרי ליישום. אחרי מעבר ב[[לייפציג]] ושוב בפראג הגיע לבסוף ב-[[1845]] ל[[ברלין]], ובה נשאר עד פטירתו. שם הכיר את [[צונץ]], [[אברהם גייגר]] ושאר חוקרי [[חכמת ישראל]].
כסטודנט השתתף באירועי [[מהפכת 1848]], ובאותה שנה קיבל אזרחות [[פרוסיה|פרוסית]]. הוא נשא אישה והתפרנס בתחילה כ[[מורה פרטי]] וכדרשן, וכן השתתף בחיבור ובתרגום [[ספר לימוד|ספרי לימוד]] לילדים יהודים. ב-[[1850]] קיבל תואר [[דוקטור]] מ[[אוניברסיטת לייפציג]], וב-[[1859]] התמנה מרצה בבית המדרש ע"ש [[פייטל היינה אפריים]] בברלין, שבו למדו יהודים ונוצרים מדעי היהדות שלא לשם קבלת תואר. מ-[[1860]] עד [[1869]] היה נציג הקהילה היהודית לענייני [[שבועת היהודים]] (more judaico), והביע את התנגדותו לטקס זה. ב-[[1869]] התמנה למנהל בית ספר יהודי לנערות בברלין, משרה שהחזיק בה כעשרים שנה, ובאותה שנה קיבל גם משרת ספרן ב[[ספריית המדינה בברלין|ספרייה המלכותית בברלין]]. הוא דחה הצעה ללמד ב[[בית הספר הגבוה למדעי היהדות]] בברלין.
[[קובץ:Jüdischer Friedhof Berlin weißensee - 71.jpeg|ממוזער|250px|קברו של שטיינשניידר ב[[בית הקברות היהודי בווייסנזה]], [[ברלין]]]] שטיינשניידר נפטר ב-[[1907]] ונקבר ב[[בית הקברות היהודי בווייסנזה]] שב[[ברלין]]. בין תלמידיו היו [[יצחק יהודה גולדציהר]], [[שניאור זלמן שכטר]], [[חיים ברודי]], [[יהודה ליב מאגנס]], [[אלכסנדר מרקס]], [[ג'ורג' קוהוט]], [[גוטהולד וייל]], [[ארתור בירם]] ואחרים. ==תחומי מחקר והשקפת עולם==
[[קובץ:Catalog Bodleiana.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קטלוג הספרים העבריים בספרייה הבודליאנית. שטיינשניידר הכין אותו במשך כשתים-עשרה שנים]]
שטיינשניידר מכונה במקורות רבים "אבי הביבליוגרפיה העברית". הוא פרסם מאמרים ומחקרים לרוב בתולדות הספר העברי והיהודי, בפרט ב[[ימי הביניים]]. פרסומיו ומחקריו הביבליוגרפיים והאחרים הניחו את התשתית לחקר מדעי היהדות במסגרת תנועת [[חכמת ישראל]]. הוא פרסם קטלוגים מפורטים, כולל ביוגרפיות של המחברים, של ספרי ה[[דפוס]] ב[[הספרייה הבודליאנית|ספרייה הבודליאנית]] ב[[אוניברסיטת אוקספורד]] ושל [[כתב יד (העתק)|כתבי היד]] העבריים בספריות בברלין, ב[[מינכן]], ב[[המבורג]] וב[[ליידן]]. ערך אנציקלופדי על הספרות היהודית שכתב ל-Allgemeine Encyklopädie der Wissenschaften und Künste (האנציקלופדיה הכללית למדעים ולאמנויות) שיצאה לאור בברלין [[1844]] - [[1847]] יצא לאור גם כספר בפני עצמו ותורגם לאנגלית (Jewish Literature from the Eighth to the Eighteenth Century, לונדון, 1857) ולעברית ("ספרות ישראל", וילנה [[1899]], תרגם תלמידו [[צבי מאלטר|צבי (הנרי) מאלטר]], עם עדכונים של רמש"ש עצמו).
שורה 18 ⟵ 22:
==פרסומים==
[[קובץ:Steinschneider Uebersezungen.jpg|שמאל|ממוזער|
בין פרסומיו החשובים ביותר של שטיינשניידר:
* Die Fremdsprachlichen Elemente im Neuhebräischen (היסודות הזרים בעברית החדשה), פראג 1845
שורה 65 ⟵ 69:
[[קטגוריה:מזרחנים יהודים]]
[[קטגוריה:חכמת ישראל]]
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בבית הקברות בווייסנזה]]
| |||