חוקה – הבדלי גרסאות

חוקה נוצרת על ידי גוף מכונן, וחייבת מהגדרתהבהגדרתה לכלול את הוראות היסוד בדבר מבנה המשטר והשלטון, סמכויות ה[[חקיקה]], צורת בחירת השלטון וכיוצא באלו. רוב החוקות עוסקות גם בנושא [[זכויות האדם]] הבסיסיות המובטחות לתושבי המדינה; אך חלק זה אינו הכרחי להגדרת החוקה ככזו ([[חוקת ארצות הברית]], למשל, אינה עוסקת כלל בנושאים אלו; רק [[מגילת הזכויות של ארצות הברית|התיקונים]] שלה עוסקים בהן). יש מדינות המשלבות בחוקתן זכויות מיעוטים. ב[[פדרציה]] וב[[קונפדרציה]] החוקה גם מסדירה את סמכויות השלטון המרכזי וסמכויות השלטון המקומי-מדינתי.

חוקה מתקבלת בדרך כלל במצבי משבר, למשל אחרי [[הפיכה צבאית]], או כשנוצר שינוי דרמטי ב[[משטר]].

# '''עליונות -''' במקרה של התנגשות [[חוק]] או חוק משנה עם החוקה, יד החוקה על העליונה. הוראותיה של החוקה יתנוייתנו תוכן ורושם ל[[חקיקה]] הראשית והמשנית. לרוב, אין תוקף ל[[חוק]] העומד בסתירה לחוקה.

# '''נוקשות -''' קשה יותר לשנות חוקה מאשר לשנות חוק רגיל. יש כמה דרגות של נוקשות :

#* ''שריון זמני:'' למשך זמן מסוים הסעיף יהיה משוריין, אולם לאחר מכן יהיה ניתן לשינוי.

# '''תוכני החוקה -''' תוכן החוקה קובע את כללי המשחק בחברה. החוקה כוללת סעיפים הנוגעים למבנה המשטר ול[[זכויות אדם]].

# '''סגנון -''' החוקה בעלת סגנון תמציתי. היא עוסקת בעקרונות היסוד באופן [[אבסטרקציה|אבסטרקטי]] מכאן שהיא קצרה ובעלת אמירות כלליות.

בהתאם לאמור ב[[מגילת העצמאות]], נבחרה [[הכנסת]] הראשונה כאספהכ[[האספה המכוננת|אספה מכוננת]], שהייתה אמורה לכונן חוקה ל[[מדינת ישראל]]. לאחר המאבק על החוקה שהתנהל בשנותיה הראשונות של המדינה, החליטה הכנסת ב-[[13 ביוני]] [[1950]] שלא לכונן חוקה מיידית, אלא לחוקק [[חוק יסוד|חוקי יסוד]] שיצטרפו לכדי חוקה בבוא הזמן - החלטה זו מכונה "[[פשרת הררי]]".