עליית תלמידי הגר"א – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
←‏היסטוריוגרפיה: הרחבת הערה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 60:
 
ה[[היסטוריון]] ד"ר [[אריה מורגנשטרן]], שחקר רבות עלייה זו, טוען כי הונעה על ידי רעיונות [[משיח]]יים, ומפעלה ביישוב הארץ הונע מן הרצון לזרז את פעמי ה[[גאולה]]. וזאת על סמך כתביהם של העולים המכנים את קבוצתם כאבן פינה ל[[קיבוץ גלויות]], וכהתחלה של תהליך גאולה בדרך של פעולה אנושית יזומה, הקרויה "אתערותא דלתתא", כדי להביא ל"הקמת השכינה מעפרה" על ידי בניין ירושלים.{{הערה|אריה מורגנשטרן, '''משיחיות ויישוב ארץ-ישראל''', עמ' 161-133.}}
מורגנשטרן מזהה בהם יזמים בתחומי התרבות והכלכלה, תלמידי הגר"א באו לארץ ישראל, לאו דווקא בשל [[אנטישמיות]] או רדיפות, אלא בשל אידאולוגיה חיובית שדגלה בשיבת ציון. חוקרים נוספים טוענים כי ניתן לבסס את טענותיו העיקריות של מורגנשטרן לגבי המוטיבציה הגאולתית והמשיחית, שעמדה ביסודה של עלייה זו. ביניהם ד"ר רפאל שוח"ט ואת פרופופרופ' [[יהודה ליבס]].{{הערה|1=יהודה ליבס, 'תלמידי הגר"א, השבתאות והנקודה היהודית', [[דעת (כתב עת)|דעת]], מתאר את האידאולוגיה המשיחית של תלמידי הגאון, ומעלה נקודות דמיון בין תלמידי הגאון לתורה המשיחית של ה[[שבתאות]].}} וכן במאמרו
"מעמד השבתאות בדת ישראל: עיון נוסף". }}
 
פרופ' [[ישראל ברטל]] לעומתם, רואה בעלייה זו תנועה של עלית תורנית שחבריה ביקשו להקים בארץ ישראל קהילת לומדים שתורתה אומנותה. הוא מבסס תפיסה זו על הגדרתם העצמית של העולים כמי ששאפו "לחבר ד' אמות של הלכה ברורה בד' אמות של ארץ קדושה וטהורה".{{הערה|ברטל, גלות בארץ, עמ' 52.}} בשיטתו תומכים פרופ' [[יעקב ברנאי]] ופרופ' [[עמנואל אטקס]].