יום העצמאות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Netanel488 (שיחה | תרומות) מ ←מנהגי החג: ניסוח |
|||
שורה 66:
===החלטות הרבנות הראשית===
בשנים הראשונות למדינת ישראל, ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי נתקבלה עמדת [[הרבנות הראשית]], על פיה נאמר הלל ללא ברכה ביום בלבד. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג|הרצוג]] והרב [[בן-ציון מאיר חי עוזיאל|עוזיאל]], בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדים רבים. לעומתם, הרב [[משולם ראטה]] ובעקבותיו הרב [[שלמה גורן]], הרב גרשוני, והרב [[חיים דוד הלוי]] פסקו כי יש לומר [[קריאת ההלל|הלל שלם]] בברכה. כשנבחר הרב [[שלמה גורן]] לרב ראשי לישראל, לאחר [[מלחמת ששת הימים]], שבה כבש צה"ל את שטחי [[יהודה, שומרון וחבל עזה]], הוא העביר במועצת הרבנות הראשית החלטה לומר הלל בברכה, וכך נהוג היום ברוב הישיבות הציוניות והקהילות הדתיות הלאומיות. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב [[עובדיה יוסף]]) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה, בשל אי השלמתו של ה[[נס]]. לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת, מרבית הרבנים הדתיים וה[[חרדים לאומיים]] קראו להמשיך לומר הלל בברכה{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|בציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?|1.1102329}}}}.
במהלך השנים הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת, הרב פרופ' [[עזרא ציון מלמד]] טען כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור [[יום העצמאות]]. בהתאם לכך, מספר חוגים ב[[הציונות הדתית|ציונות הדתית]] וכן בקהילות [[יהדות רפורמית|רפורמיות]] ו[[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיביות]] נוהגים להוסיף את הברכה. עם זאת, [[הרבנות הראשית]] ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית לא תמכו בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן, הרבנים בחוגים ה[[חרדים|חרדיים]] כלל לא נדרשו לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס ל[[אמירת הלל ביום העצמאות|הודאה על הקמת המדינה]].
אין מברכים "שהחיינו" או "שעשה ניסים", אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע (או הוקדם ליום זה), שאז קוראים שלושה קרואים ב[[פרשת השבוע]], כרגיל), ואת הפטרת "עוד היום בנֹב לעמוד", הנקראת בחו"ל בשמיני של [[פסח]] (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה.
| |||