משתמשת:Moran coh/שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות

תפקידו של חקר השיח המתמטי הוא לטפל בשלושת ההיבטים של תהליכי הלמידה: קוגניטיביים, ריגושיים (אישיים ובין- אישיים) התייחסות להיבטים אלה הוא חלק מהפתרון לקשיים בהבנת המתמטיקה. בהתאם להכרה במרכזיותה של התקשורת על פעילותנו, ובפרט בצורות הלמידה האנושיות השונות המתמטיקה היא צורת תקשורת ייחודית ולכן יש להתייחס לסוגיות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות כהיבטים של השיח שמתרחש כאשר אנשים לומדים מתמטיקה. באופן ספציפי, למידת מתמטיקה צריכה להיתפס כקשר גומלין בין שתי פעילויות המעצבות זו את זו: "מתמטיזציה" (תקשורת על עצמים מתמטיים) ו"פרשנות אישית" שקשורה להיבטים המקוטלגים כריגשייםכרגשיים וחברתיים. הפעילות המשמעותית ביותר ללמידה, מכל פעולות הפרשנות היא הזיהוי:שיח על תכונות של אנשים ולא על מעשיהם[3].חשוב להיות מודעים למאפיינים בשיח המתמטי של אוכלוסיות שנות שעשויים לקדם או לעכב פיתוח השיח [4]. ההיבט החברתי של הלמידה הוא משמעותי מאוד, איכות המחקר נתפסת כיכולת החוקרים לתקשר בינם לבין עצמם על מנת לפענח ולשפר את הפרקטיקה של הלמידה [1]. מחקר הוא שיח, ולכן במידה ויבנה היטב, יוכל לקדם את פרקטיקת הוראה יעילה יותר. פעמים רבות מורים אינם מודעים כלל לפרשנות של התלמיד למושג מסוים. לכן, אם מורה יכיר את המחקר, ייתכן שגישתו להוראת המתמטיקה תשתנה. כמו כן התלמידים מגיעים עם אג'נדה נורמות וערכים משלהם שלפעמים אינם תואמים את הבנת המורה או החוקר למה היא למידה מוצלחת וגם השפעה זו דורשת מחקר. השפעת המחקר אינה ישירה ולכן קשה למדוד אותה. ההדדיות בין חוקרים למורים עשויה לסייע בפתרון בעיה זו. היא תאפשר יישום ובדיקה של מחקרים. לחקר השיח המתמטי יש השפעה רבה, וזאת מכיוון שלשיח המחקרי יש נטייה להסתנן לשיח הציבורי ולהשפיע על החברה כולה [1].