הבדלים בין גרסאות בדף "פרוספר אזרן"

הוסרו 8 בתים ,  לפני שנתיים
בין [[1968]] ל-[[2004]], סבלו תושבי העיר סבלו מירי [[קטיושה|קטיושות]] ומחדירות של חוליות [[מחבל]]ים. [[מלחמת לבנון הראשונה]] לא פתרה את הבעיה{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/746/845.html פרוספר אזרן מאשים: קריית שמונה כבר לא נלחמת, יאיר קראוס, nag, 2016]}}. בעקבות [[מלחמת המפרץ הראשונה]] אשר במהלכה עזבו חלק מתושבי תל אביב את העיר, עודד אזרן את תושבי קריית שמונה להתארח במרכז הארץ בתקופות טיווח קשות. למעשה, כבר כשאזרן היה ראש ועד עובדים הוא התמודד, כמנהיג, עם המצב הביטחוני - הוא נלחם על אי השעייתם של עובדים שעזבו את עובדתם במהלך מתקפות טילים.
 
לבד מהיותו ראש עיר, אזרן החזיק במוניציפלייםבתפקידים נוספים. הוא היה יושב ראש [[פורום ערי הפיתוח]], חבר הנהלה עולמית של ארגון יהודי צפון אפריקה, יושב ראש איגוד הכבאים של גליל העליון וסגן יושב מרכז השילטון המקומי. במהלך כהונתו, אזרן זכה לתארי אזרח כבוד מהערים [[ניו אורלינס]], [[מיאמי ביץ']] ו[[סן חוזה]] שב[[ארצות הברית]]. כמו כן, זכה לתעודת מניית כבוד מחברת [[רסקו]] ולתואר כבוד של התנועה "חוקה לישראל"{{הערה|[http://www.news1.co.il/Archive/006-D-937-00.html פרוספר אזרן באתר מחלקה ראשונה]}}. בנובמבר [[1997]] התפטר אזרן מכול תפקידיו הציבוריים. הוא הודיע בראיונות [[עיתונאי]]ים, שהוא התאכזב מהבטחות הממסד הפוליטי.{{הערה|[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/746/845.html פרוספר אזרן מאשים: קריית שמונה כבר לא נלחמת, יאיר קראוס, nag, 2016]}}
 
==קריירה לא מוניציפלית==
משתמש אלמוני