משתמשת:Moran coh/שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Moran coh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Moran coh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 10:
 
==חקר השיח המתמטי==
חקר השיח המתמטי (בו משתתפים חוקרים, מורים, הורים ולומדים) הוא כלי להעצמת תהליכי הלמידה וההוראה ובעל חשיבות רבה בהבנת הקשיים בחינוך המתמטי ואיתור פתרונות לקשיים אלו. על מנת לקדם את השיח המתמטי יש ליצור שיח מחקרי מתקדם, יעיל ומועיל. שיח המאפשר התפתחות של עצמו ושל הפרקטיקה החינוכית יחד. את הממצאים למחקרים של השיח המתמטי אוספים בד"כ בצורה איכותית, באמצעות הסתכלות והתבוננות רחבה ככל האפשר, כזו המאפשרת לזהות מאפיינים ייחודיים מסוימים שעשויים לקדם הבנת תופעות, ומונעת מצב בו לא מודדים את מה שחשוב, אלא מחשבים את מה שנמדד[1] {{הערה|Sfard, A. (2005). What could be more practical than good research?. Educational Studies in Mathematics, 58, 393–413.}}. חקר השיח המתמטי מאפשר התבוננות ביקורתית על תהליכי ההוראה והלמידה ועל המשתתפים בו.
 
תפקידו של חקר השיח המתמטי הוא לטפל בשלושת ההיבטים של תהליכי הלמידה: קוגניטיביים, ריגושיים (אישיים ובין- אישיים) התייחסות להיבטים אלה הוא חלק מהפתרון לקשיים בהבנת המתמטיקה. בהתאם להכרה במרכזיותה של התקשורת על פעילותנו, ובפרט בצורות הלמידה האנושיות השונות המתמטיקה היא צורת תקשורת ייחודית ולכן יש להתייחס לסוגיות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות כהיבטים של השיח שמתרחש כאשר אנשים לומדים מתמטיקה. באופן ספציפי, למידת מתמטיקה צריכה להיתפס כקשר גומלין בין שתי פעילויות המעצבות זו את זו: "מתמטיזציה" (תקשורת על עצמים מתמטיים) ו"פרשנות אישית" שקשורה להיבטים המקוטלגים כרגשיים וחברתיים. הפעילות המשמעותית ביותר ללמידה, מכל פעולות הפרשנות היא הזיהוי:שיח על תכונות של אנשים ולא על מעשיהם[3].חשוב להיות מודעים למאפיינים בשיח המתמטי של אוכלוסיות שנות שעשויים לקדם או לעכב פיתוח השיח [4]. ההיבט החברתי של הלמידה הוא משמעותי מאוד, איכות המחקר נתפסת כיכולת החוקרים לתקשר בינם לבין עצמם על מנת לפענח ולשפר את הפרקטיקה של הלמידה [1].