חינוך ולדורף – הבדלי גרסאות

במרכז תפיסתו החינוכית של חינוך ולדורף ניצבת גישה של [[פסיכולוגיה התפתחותית]] של שטיינר. גישה זו דומה בקוויה העיקריים לתפיסות ההתפתחותיות המרכזיות בחינוך, כגון אלו של [[ז'אן פיאז'ה|פיאז'ה]], [[אריק אריקסון|אריקסון]] וקולברג, אולם בנבדל מאלו, אינה נובעת מאמפיריקה אלא מתחושותיו של שטיינר. הגישה רואה את הילד כיישות מתפתחת, ואת ה[[ילדות]] כפרק זמן משמעותי ובעל ערך בפני עצמו. הילדות נתפסת כתקופה של הבשלה, של צמיחה פנימית ושל התפתחות הדרגתית של כישורים, איכויות והבנות.

לאור גישה זו, נתפס הילד כיישות בהתהוות וצמיחה אלי הבגרות, ולא כמבוגר קטן. חינוך ולדורף אינו שואל מה יש ללמד בתחום ידע זה או אחר, אלא איך ללמד בהתאם להתפתחותו הספציפית של ילד מסוים וקבוצת בני גילו. תוכניות הלימודים, המתודות ודרכי הלימוד, הגישה לילד, האווירה הלימודית, סביבת הלימוד וכל שאר האלמנטים של חיי בית הספר מותאמים לשלב ההתפתחותי שבו נמצאים הילדים כפי שהגדיר אותם שטיינר בהתבסס על רעיונותיו ודמיונו.