ז'אן קוקטו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקוי קוד |
|||
שורה 1:
{{במאי
|שם בשפת המקור=Jean Cocteau
|תמונה=[[קובץ:Jean Cocteau b Meurisse 1923.jpg|250px]]
|כיתוב=ז'אן קוקטו, 1923
}}
'''ז'אן קוקטו''' (ב[[צרפתית]]: '''Jean Cocteau''';{{כ}} [[5 ביולי]] [[1889]] - [[11 באוקטובר]] [[1963]]), [[משורר]], [[סופר]], [[מחזאי]], [[במאי קולנוע]] ו[[צייר]] [[צרפתי]].
שורה 33 ⟵ 19:
ב-[[1940]] כתב עבור ידידתו הזמרת [[אדית פיאף]] את המחזה "שווה הנפש היפה" שבו לקחה חלק. למרות פרשות אהבים אחדות עם נשים, ז'אן קוקטו היה [[הומוסקסואל]] מוצהר ופרסם דברי ביקורת רבים נגד אלה שתיעבו את ההומוסקסואליות. אחד מיחסיו הממושכים ביותר היה עם שחקן הקולנוע [[ז'אן מארה]] ששיחק בסרטיו "היפה והחיה" (1946) "רואי בלה" (1948) ו- "אורפיאוס" (1950), אירוע קולנועי רב-חשיבות, ובוודאי אחד הדוגמאות המרשימות לקולנוע פיוטי במלוא המובן המודרני של המילה. סרט ההמשך "צוואתו של אורפיאוס", הצליח הרבה פחות.
ב-[[1955]] התקבל כחבר [[האקדמיה הצרפתית]]. במרוצת חייו היה, בין היתר, חבר אקדמיית מאלארמה, האקדמיה הגרמנית ב[[ברלין]], אקדמיית [[מארק טוויין]] ב[[ארצות הברית]], ושימש כנשיא כבוד של [[פסטיבל הקולנוע בקאן]]. הוא כתב כ-30 ספרים, כ-15 מחזות, שירים רבים, דברי ביקורת בשטחי האמנות, השירה והספרות, והיה מפיק, תסריטאי או במאי של כ-15 סרטים. קוקטו נחשף לקהל הישראלי הרחב בערב "אהבה וג'אז",שהוצג שנים רבות, בביצועם של גדעון שמר ומל קלר. 'מסמר-הערב' היה השיר הנפלא של קוקטו -"איבדתיה".
ב-[[1963]] מת ז'אן קוקטו ב[[טירה (מבצר)|טירתו]] שבעיירה [[מיי-לה-פורה]] (בחבל איל-דה-פראנס) כתוצאה מ[[אוטם שריר הלב|התקף לב]], שעות מספר לאחר שנודע לו על מותה של [[אדית פיאף]]. הוא נקבר ב[[קפלה]] העתיקה שבעיירה, שאת חלונותיה עיטר קודם לכן. על [[מצבה|מצבתו]] נכתב: "אני נשאר עמכם".
| |||