משתמשת:Moran coh/שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
חקר השיח המתמטי (בו משתתפים חוקרים, מורים, הורים ולומדים) הוא כלי להעצמת תהליכי הלמידה וההוראה ובעל חשיבות רבה בהבנת הקשיים בחינוך המתמטי ואיתור פתרונות לקשיים אלו. על מנת לקדם את השיח המתמטי יש ליצור [[שיח מחקרי]] מתקדם, יעיל ומועיל. שיח המאפשר התפתחות של עצמו ושל ה[[פרקטיקה]] החינוכית יחד. את הממצאים למחקרים של השיח המתמטי אוספים בד"כ בצורה איכותית, באמצעות הסתכלות רחבה ככל האפשר, כזו המאפשרת לזהות מאפיינים ייחודיים שעשויים לקדם את הבנת הבעיות הקיימות בהוראת ולמידת המתמטיקה.{{הערה|Sfard, A. (2005). What could be more practical than good research?. Educational Studies in Mathematics, 58, 393–413.|שם=Sfard2005}}. חקר השיח המתמטי מאפשר התבוננות ביקורתית על תהליכי ה[[הוראה]] וה[[למידה]] ומשמש כלי חשוב המסייע בקידום ופיתוח תהליך הלמידה של המשתתפים בו.
▲השיח המתמטי בהתאם להכרה במרכזיותה של התקשורת על פעילותנו, ובפרט בצורות הלמידה האנושיות השונות המתמטיקה היא צורת תקשורת ייחודית ולכן יש להתייחס לסוגיות הקוגניטיביות, הרגשיות והחברתיות כהיבטים של השיח שמתרחש כאשר אנשים לומדים מתמטיקה. באופן ספציפי, למידת מתמטיקה צריכה להיתפס כקשר גומלין בין שתי פעילויות המעצבות זו את זו: "מתמטיזציה" (תקשורת על עצמים מתמטיים) ו"[[פרשנות אישית]]" שקשורה להיבטים המקוטלגים כרגשיים וחברתיים. הפעילות המשמעותית ביותר ללמידה, מכל פעולות הפרשנות היא הזיהוי: שיח על תכונות של אנשים ולא על מעשיהם {{הערה|Heyd-Metzuyanim, E., Sfard, A. (2012). Identity struggles in the mathematics classroom: On learning mathematics as an interplay of mathematizing and identifying. International Journal of Educational Research, 51, 128-145.|שם=Heyd-Metzuyanim2012}}.חשוב להיות מודעים למאפיינים בשיח המתמטי של אוכלוסיות שנות שעשויים לקדם או לעכב פיתוח השיח {{הערה|Kim, D. J., Ferrini-Mundy, J., & Sfard, A. (2012). How does language impact the learning of mathematics? Comparison of English and Korean speaking university students’ discourses on infinity. International Journal of Educational Research, 51, 86-108.|שם=Ferring2012}}. ההיבט החברתי של הלמידה הוא משמעותי מאוד, איכות המחקר נתפסת כיכולת החוקרים לתקשר בינם לבין עצמם על מנת לפענח ולשפר את הפרקטיקה של הלמידה {{הערה|שם=Sfard2005}}.
מחקר הוא שיח, ולכן במידה ויבנה היטב, יוכל לקדם את פרקטיקת הוראה יעילה יותר. פעמים רבות מורים אינם מודעים כלל לפרשנות של התלמיד למושג מסוים. לכן, אם מורה יכיר את המחקר, ייתכן שגישתו להוראת המתמטיקה תשתנה. כמו כן התלמידים מגיעים עם אג'נדה נורמות וערכים משלהם שלפעמים אינם תואמים את הבנת המורה או החוקר למה היא למידה מוצלחת וגם השפעה זו דורשת מחקר. השפעת המחקר אינה ישירה ולכן קשה למדוד אותה. ההדדיות בין חוקרים למורים עשויה לסייע בפתרון בעיה זו. היא תאפשר יישום ובדיקה של מחקרים. לחקר השיח המתמטי יש השפעה רבה, וזאת מכיוון שלשיח המחקרי יש נטייה להסתנן לשיח הציבורי ולהשפיע על החברה כולה {{הערה|שם=Sfard2005}}.
| |||