רדיו – הבדלי גרסאות

בהקשר החברתי השפיע הרדיו עמוקות כפי ניתן היה לראות במהלך השפל הכלכלי בארצות הברית בשלהי שנות העשרים, בהן פרח הרדיו כיוון ששימש פורקן, תמיכה ומפלט לציבור הנאבק בפרנסה. שנות השלושים נקראות בשל כך "תור הזהב של הרדיו". בישראל, מציין לובס (לובס  1999) כי הסולדריות והזהות הישראלית נבנתה בעזרתו של הרדיו כיוון  שבעשרים השנים הראשונות של המדינה, היה הרדיו  המדיום האלקטרוני היחיד בישראל, ושידר בערוץ הציבורי יחיד. על כן, יוחד לו מקום של כבוד בסלוןב[[סלון]] המשפחתי. סביבו נאספו בני הבית להאזנה לחדשות היום, לדיווחים בעת מלחמה ובאמצעותו השתתפו בחגים ובטקסים הלאומים המשותפים. עדות נוספת להשפעתו החברתית של הרדיו, ניתן לראות ב'קול ירושלים' אשר לקח חלק בקידומה והפצתה של העברית המדוברת באמצעות שידורים כמו [[קול ירושלים|'השעה העברית']] ברדיו המנדטורי, ששימש כמעבדה לפיתוח מונחים חדשים ולניסוי 'חי' של משלבים וסגנונות דיבור. הרדיו אפשר לכלל הציבור הארץ-ישראלי, לרבות קהל מסוגים שונים לשמוע את השפה המדוברת. על ידיד ההאזנה לרדיו התאפשרה היווצרות מרחב וירטואלי משותף באמצעות שידור חי, יומיומי וקבוע, דרכו בנו שפת דיבור נגישה ואחידה שליחי הממסד ופעלו לאימוץ והפצה של הגייה ספרדית אחידה המצאת תחדישים בשפה העברית, כולל מונחים עבריים לטכנולוגיות חדשות ולאופני השימוש בהן, להנחלת השפה על ידי שידור במדורים קבועים שיועדו למטרה זו ויצירת משלב רדיופוני, כולל עיצוב דרכי הפניה של קרייני הרדיו אל מאזיניהם הקרובים-רחוקים. באופן זה תרם הרדיו  לפיתוח תרבות הפנאי. כמו כן  טיפוח הרדיו את עקרון האינדיבידואליות ודעה עצמאית, בכך שכל אחד בחר את מה  שהוא רוצה לשמוע.