הבדלים בין גרסאות בדף "קומראן"

נוספו 2 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
על פי השקפה אחרת אותה הציגה פרופ' רחל אליאור מהאוניברסיטה העברית, בספרה '''זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה''', (מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד 2009) המגילות הגנוזות מתארות את אורחות חייהם של "בני צדק" ו"תמימי דרך" ככתוב ב'''סרך היחד''' ומתארות בהרחבה את "הכוהנים בני צדוק ואנשי בריתם", הקוראים לעצמם "זרע אהרון קודש קדשים". המגילות נכתבו על פי עדות כותביהן בידי הכוהנים לבית צדוק ובידי נביאים, כוהנים ומשוררים לאורך האלף הראשון לפני הספירה. כותבי המגילות, שכולן ספרי קודש, מתייחסים לבני ישראל התומכים בהנהגה הכוהנית המקראית כ"אנשי בריתם" כ"עוברים בברית" או כ"כול הנדבים לעשות חוקי אל ברית חסד", כאלה המקבלים על עצמם "לדרוש אל [בכול לב ובכול נפש] לעשות הטוב והישר לפניו כאשר צוה אל ביד משה וביד כל עבדיו הנביאים", וכאל "תמימי דרך", "עדת קודש" "סוד קודש קודשים לאהרון" ו"בית קודש לישראל". המגילות עוסקות בהרחבה ב"ירושלים מחנה הקודש", "העיר אשר בחרתה בה מכול הארץ להיות שמך שם לעולם כי אהבתה את ישראל מכול העמים", ודנות בפירוט במקדש ובביכורים, בעליה לרגל ובמשמרות הכהונה, בכוהנים ובמלאכים השומרים לוח שבתות מקודש בן 364 ימים ו-52 שבתות הקשורות בפולחן המקדש כמתואר בחתימת '''מגילת תהילים''' שנמצאה בקומראן וככתוב במפורש ב"[[מגילת מקצת מעשי התורה |איגרת מקצת מעשי התורה]]" שמביאה בראשיתה לוח שבתות שתאריכיו קבועים ומחושבים מראש.
 
מגילות ים המלח נמצאו במערות מוסתרות בקרבת שרידי היישוב. בקירות המערות חצובים מעין מדפים, דבר שמחזק את ההשערה שהן שימשו כ[[ספריהספרייה|ספריות]]-קבע ששימשו את חכמי הקהילה, והוסתרו שם בזמן [[המרד הגדול]]. בין היתר נמצאו גם כתבי יד הרומזים על חייהם והגותם של בני המקום, וה[[תאולוגיה]] ה[[משיח]]ית והסגפנית שפותחה על ידם.
כיום מוצגות חלק מהמגילות ב[[היכל הספר]] שב[[מוזיאון ישראל]] ב[[ירושלים]].