הבדלים בין גרסאות בדף "ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל"

מ
בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-|ממוזער|ממוזער +|ממוזער)
(←‏רשימות: מועד הבחירות 1985)
מ (בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-|ממוזער|ממוזער +|ממוזער))
=====קליטת עלייה=====
מיקומן של [[מעברה|המעברות]] וקצב הקמתן נקבע תוך התייעצות עם לשכות התעסוקה של ההסתדרות לגבי יכולות ההעסקה במקום במפעלים או בעבודות ציבוריות כייעור, סלילה וכדומה.{{הערה|1=מרים קצ'נסקי, '''[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12939 המעברות]''' מתוך מרדכי נאור (עורך), עולים ומעברות, 1948 - 1952 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, באתר מט"ח}} כור תעשיות הקימה בעשור הראשון למדינה מפעלים שהיוו מרכזי תעסוקה מרכזיים (ולעתים קרובות יחידים{{הערה|1=כגון בבאר שבע ובאשקלון, ראו חיים דרין-דרבקין, '''שיכון וקליטה בישראל תש"ח - תשט"ו''', הוצאת גדיש 1956, עמ' 70 - 73.}}) לצד מעברות, בערים ו[[עיירת פיתוח|עיירות פיתוח]] כגון [[אליאנס (יצרן צמיגים)|אליאנס]] ([[צמיג]]ים) ב[[חדרה]], [[טלרד]] ([[תקשורת]]) ב[[לוד]], [[יובל-גד]] ([[צינור]]ות [[בטון]]) ב[[אשקלון]], [[חרסה (מפעל)|חרסה]] ([[חרס|קרמיקה]]) ו"חסין אש" ב[[באר שבע]], [[סולתם]] ([[סיר]]ים ו[[מרגמה|מרגמות]]) ב[[יקנעם עילית|יקנעם]] ו[[קריית הפלדה]] ליד [[עכו]]. התעשייה התרכזה בעיקר בייצור חומרי בנייה שישמשו את חברות השיכון לבניית שיכונים לעולים ובמפעלים עתירי ידיים עובדות. חלק מתפרוסת המפעלים התבצעה באופן מובהק מתוך שיקולים לאומיים ותוך התעלמות משיקולים עסקיים רציונליים.{{הערה|1=יצחק גרינברג, '''חברת העובדים וקליטת העלייה הגדולה בשנות החמישים''' בתוך '''מחברת עבודה לארגון עובדים''' עמ' 572.}}
[[קובץ:Histadrut7.jpg|ממוזער|ממוזער|ממוזער|250px|פנקס חבר בהסתדרות על צורותיו השונות משנת 1949 ואילך]]
 
בנק הפועלים וקופות המלווה (שהתאחדו לתוכו ב-1957) ניהלו מדיניות [[אשראי]] מרחיבה ביותר, בנוסף פתחו הבנק והקופות סניפים רבים ברחבי הארץ, רובם לא כלכליים, "לא מתוך אפשרות כיסוי התקציב מצד הסניף החדש אלא בצורך לסניף כזה באותו מקום".{{הערה|1=דברי [[אברהם זברסקי]] מובאים על ידי יצחק גרינברג, '''חברת העובדים וקליטת העלייה הגדולה בשנות החמישים''' בתוך '''מחברת עבודה לארגון עובדים''' עמ' 582.}}
246,715

עריכות