נילס בוהר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1על ידי
שורה 26:
ב-[[1916]] חזר בוהר לקופנהגן והתמנה לפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה שם. הוא המשיך בפיתוח מכניקת הקוונטים, ועמד בראש [[פרשנות קופנהגן|אסכולת קופנהגן]] שדגלה בפירוש הסתברותי למכניקת הקוונטים.
 
בראשית [[שנות ה-40]] ניסה בוהר להמשיך בעבודתו חרף הכיבוש הנאצי, אך משום שאמו הייתה יהודיה נאלצה המשפחה [[הצלת יהודי דנמרק|לברוח בספינת דיג לשוודיה]] ב-[[29 בספטמבר]] [[1943]] ([[ערב ראש השנה]]){{הערה|בתחילת 1946 תוארו קורותיו של בוהר כך: "כאשר דאניה נכבשה ע"יעל ידי הנאצים הכריחו את פרופ' בוהר לעבוד עבורם. אך הוא סיכל את עצתם. ... בסתיו 1943, כאשר הנאצים הוציאו פקודה לאסור את כל יהודי דאניה הוברח בוהר מדאניה ע"יעל ידי האומות המאוחדות בסיועה של תנועת המחתרת הדאנית." - {{דבר||אנשי מדע יהודים שחקרו ומוסיפים לחקור את כח האטום|1946/02/21|00202}}}}. [[פרדריק לינדמן]] הזמין את בוהר לבריטניה, וב-[[6 באוקטובר]] נחת בוהר בסקוטלנד, והצטרף למאמץ הבריטי לפיתוח [[נשק גרעיני]]. ב-[[9 בדצמבר]] הגיע ל[[ארצות הברית]], והצטרף לצוות ב[[מעבדות לוס-אלאמוס]] שעבד על פיתוח [[פצצת אטום]] במסגרת [[פרויקט מנהטן]]. ב-[[26 באוגוסט]] [[1944]] נפגש בוהר עם נשיא ארצות הברית, [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]], והציע לו לחלוק את סודות הנשק הגרעיני עם [[ברית המועצות]], שלחמה אף היא נגד [[גרמניה הנאצית]], אך עמדתו לא התקבלה.
 
ב-[[25 באוגוסט]] [[1945]], עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], חזר בוהר לקופנהגן, ונבחר מחדש לנשיא האקדמיה הדנית לאמנויות ולמדעים. באוקטובר 1947 העניק לו [[פרדריק התשיעי, מלך דנמרק]], את אות [[מסדר הפיל]]. בשנת [[1952]], עם ההחלטה על הקמת [[CERN]], הציע בוהר שמכון המחקר החדש יוקם בקופנהגן, אך לבסוף השתכנע לתמוך במיקום שנבחר בסופו של דבר, [[ז'נבה]]. קבוצת התאוריה של CERN שכנה בקופנהגן עד הקמת מתקני הקבע שלה בז'נבה בשנת [[1957]].