יבגני רטנר – הבדלי גרסאות

רטנר נולד ב[[ציריך]] שב[[שווייץ]] לזוג סטודנטים [[יהדות רוסיה|יהודים רוסים]] שלמדו שם [[רפואה]]. עם סיום הלימודים ב-[[1913]] חזרה המשפחה לרוסיה. ב-[[1914]], כשהיה בן 5, התייתם מאמו. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שימש אביו [[רופא צבאי]], והמשפחה נדדה ברחבי רוסיה ביחד עם האב.

 

 

בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות ב[[חברת הנפט העיראקית]] (IPC, כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון "[[ההגנה]]" בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כ[[טייס]] במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטרייה]] שתכנן נגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז [[דוד בן-גוריון]] עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הבריטים למוקש המטרייה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לבסיס ה[[מחקר ופיתוח]] של [[האדמירליות]] בעיר [[פורטסמות]] לעסוק בפיתוח נשק נגד [[צוללת|צוללות]]. בין היתר היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] נגד צוללות, שפגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל; הבריטים סירבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו [[אזרחות|נתינות]] בריטית. לאור זאת, רטנר התחזה כחולה סופני המבקש להיקבר בארץ ישראל. לאחר הגיעו ארצה הצטרף למחלקה המדעית של "ההגנה", היה ממייסדי [[חיל המדע]] של צה"ל והפך למהנדס הראשי של החיל. במסגרת תפקידו בחיל המדע פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינץ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו ב[[מלחמת העצמאות]].