הבדלים בין גרסאות בדף "מיכה פרי"

נוספו 9 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
בוט החלפות: \1-\2, {{ס:\1|
מ (בוט החלפות: \1-\2, {{ס:\1|)
 
===בתקופת המחתרות===
כנער הצטרף פרי ל{{ה[[ההגנה|הגנה}}]], ובשנת [[1942]] התגייס ל[[פלמ"ח]], שם שימש כ[[מפקד מחלקה]] וכאחראי על תחומי ה[[ספורט|אימון הגופני]] ו[[קרב פנים אל פנים]].
 
בשנת [[1946]] התנדב ל[[פלי"ם]], והשתתף ב[[פריצת מחנה עתלית|מבצע שחרור המעפילים ממחנה המעצר בעתלית]]. הוא פיקד על קורס מפקדי סירות מס' 7 של הפלי"ם, ואחר כך יצא, בשמו המחתרתי "גד", בשליחות [[המוסד לעלייה ב']] לארגון ה[[העפלה]] מ[[אירופה]]. בין היתר שימש כסגנו של [[יוסי הראל]] בפיקוד על אוניית המעפילים "[[אקסודוס (אוניית מעפילים)|אקסודוס]]", שבה הופקד על הסדר ועל הביטחון. כמפקד ב"אקסודוס" זכה פרי לשבחים על ארגון המעפילים להתנגדות שעוררה מודעות בינלאומית. מיכה היה בכיר המלווים שנשארו עם המעפילים כמפקד מטעם "ההגנה" על אוניית הגירוש "אמפייר רויאל", בדרכה לצרפת ומשם להמבורג. עם זאת, הוא ננזף על ידי [[שאול אביגור]] על הניסיון - שנכשל וכמעט ופגע ב[[עיתונאי]]ם - להפעיל [[מטען חבלה|חבלה]] באוניית הגירוש, שלא על דעת פיקוד המוסד לעלייה ב'.{{הערה|[http://www.palyam.org/Hahapala/Teur_haflagot/ujvMicha עדותו של פרי על מטען החבלה באוניית הגירוש "אמפייר רויאל"]}}.
ב-[[1949]] [[עברות|עברת]], בעקבות אביו, את שם משפחתו לפרי. ב-[[1950]] השתחרר מ[[צה"ל]], כרבים ממפקדי הפלמ"ח, ויצא ללימודי [[הנדסה]] ב[[הטכניון|טכניון]]. ב-[[1960]] חבר לגיסיו, האדריכלים [[משה זרחי]] ו[[יעקב רכטר]], ועסק ב[[אדריכלות]] ובהנדסת בניין במסגרת משרד "רכטר-זרחי-פרי". כמהנדס בנה פרויקטים גדולים כדוגמת [[מרכז רפואי וולפסון|בית החולים וולפסון]] ו[[מלון הילטון תל אביב|מלון הילטון בתל אביב]]. ב-[[1973]] פרש פרי מהשותפות והקים משרד הנדסה אזרחית משל עצמו.
 
פרי היה מעורב כל ימיו בהנצחת מורשת הפלמ"ח. הוא נמנה עם יוזמי [[אנדרטת חטיבת הנגב]] שיצר הפסל [[דני קרוון]] ליד [[באר שבע]]. משנת [[1983]] ועד פטירתו ב-[[1998]], ניהל את [[עמותת דור הפלמ"ח]]. בתפקידו זה הוביל את תכנונו, מימונו והקמתו של [[מוזיאון הפלמ"ח]] ב[[רמת אביב]], שנפתח זמן לא רב לאחר מותו.
 
==לקריאה נוספת==