ש. שרברק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 4:
[[קובץ:סמליל הוצאת ש. שרברק.jpg|שמאל|100px|ממוזער|סמליל הוצאת ש. שרברק, המציגה את האות ש' ובתוכה ש' נוספת (=שלמה שרברק)]]
[[קובץ:סמליל הוצאת יזרעאל.jpg|שמאל|100px|ממוזער|סמליל הוצאת יזרעאל, המציגה חקלאי זורע ותחתיו ספר שעל גביו הכיתוב "יזרעאל תל-אביב"]]
'''ש. שרעבערק''' (שְׂרֶבֶּרְק; Sreberk), '''יזרעאל''' ו'''שלמה שרברק''' היו [[הוצאת ספרים|הוצאות ספרים]] [[עברית|עבריות]] מייסודם של [[שלמה שרברק|שלמה זנוויל שְׂרֶבֶּרְק]] (בכתיב [[יידיש|יידי]]: שרעבערק; 1876–1944) וילדיו אלכסנדר יזרעאל (1906–1982) ואידה שרברק (1901–1983),{{הערה|{{מעריב||אידה שרברק|1983/05/19|01011|מודעת אבל||Ad}}.}} שפעלו מ-[[1902]] ב{{ו|[[וילנה}}|ווילנה]], ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] ותחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] ב{{ו|[[ורשה}}|וורשה]] ומ-[[1933]] ב[[ארץ ישראל]]. הוצאת יזרעאל, ההוצאה הארצישראלית מיסודו של ש' שרברק, פעלה ב[[ישראל]] על ידי יורשיו עד שנת [[1988]].
 
==הוצאת ש. שרעבערק==
בשנת [[1902]] ייסד [[שלמה שרברק]] (שרעבערק; 1866–1944) ב{{ו|[[וילנה}}|ווילנה]] הוצאת ספרים בשמו, '''ש. שרעבערק'''. בתחילת דרכה התמחתה ההוצאה ב[[ספר לימוד|ספרי לימוד]] ב[[עברית]]{{הערה|{{HebrewBooks|מנחם צבי טאקסין|הגיון לבר מצווה|31875|מהדורת וילנה, תרס"ח, עמ' 2|עמוד=2}}; {{הצפירה||ספרי לימוד ומקרא חדשים|1912/04/19|00504|||Ad}}.}} וספרי עזר ב[[יידיש]]. בהמשך הוציאה [[ספרות יפה]].{{הערה|{{דבר||שלמה שרברק|1944/11/06|00119}}.}} להצלחה מיוחדת זכתה סדרת "[[מקרא מפורש]]" של ההוצאה, שהחלה לצאת ב-[[1910]] ואשר הגישה חוברות של ספרי ה[[תנ"ך]] עם [[פרשני המקרא|פרשנות]] נגישה לכול.{{הערה|{{תדהר|4|1681|שלמה שרברק}}.}}
 
בשנת [[1911]] היה שרברק בין המו"לים היידיים והעבריים הגדולים ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]] שהחליטו לייסד [[סינדיקט]] הוצאה לאור בשם "[[צענטראל|צענטראַל]]" (צֶנטרָל, נקראה גם בעברית: "מרכז"). בהוצאת הספרים המאוחדת, שישבה בעיר [[ורשה]], התאגדו הוצאת ש' שרברק, הוצאת [[ב' שימין]], ההוצאה העברית [[הוצאת תושיה|"תושיה"]] של [[א"ל שלקוביץ]] (בן אביגדור), שהיה למנהל המחלקה העברית ב"צנטרל", הוצאת "פּראָגרעס" (פּרוֹגְרֵס) של [[יעקב לידסקי]], שהופקד על מרבית הפרסומים ביידיש (כשהעורך תחתיו הוא [[דוד קאסל (סופר)|דוד קָאסֶל]]) והוצאת "השחר" של [[מרדכי קפלן (מו"ל)|מרדכי קפלן]] (קאפּלאן), שהתאחדה קודם לכן עם "פּראָגרעס" (כל החמישה [[יהדות ליטא|ליטאים]], וכולם למעט שרברק תושבי ורשה).