רשות מחוקקת – הבדלי גרסאות

 

גם במדינות דמוקרטיות מצויות סמכויות שונות של הרשות המחוקקת בידי גופים שאינם מהווים חלק מבית המחוקקים. חלק מסמכויות אלה מצויים בידי גופים השייכים לרשויות אחרות ובהם [[הרשות המבצעת]] ו[[הרשות השופטת]], ולעתים לשרי ממשלה ולגופי צבא ושיטור (השייכים לרשות המבצעת) וכן לגופים שיפוטיים (השייכים לרשות השופטת) יש סמכויות להתקין [[חקיקת משנה|תקנות]]{{הערה|1=סעיף 1 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, מגדיר חיקוק – "חוק או תקנה". כינוי משותף זה משקף את העובדה שמבחינות רבות אין הבדל בין חוק לתקנה, שהרי שניהם יוצרים נורמה כללית שיש לציית לה.}}. בשטחי [[יהודה ושומרון]] אשר בשליטת ישראל, נתונות סמכויות החקיקה בידי המושל הצבאי, והוא מהווה רשות מחוקקת{{הערה|1=ת"א (מחוזי יר') 4103/02,

 

היו שיטות ממשל בהן לא היווה הפרלמנט חלק מהרשות המחוקקת. כך למשל ב[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], לא היה הפרלמנט, שהתכנס לעתים רחוקות חלק מהרשות המחוקקת. כל סמכויות החקיקה היו נתונות בידי ה[[סולטאן]], והפרלמנט נחשב גוף מייעץ בלבד.