מרים גיליס-קרליבך – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת תו כיווניות
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
שורה 3:
 
== ביוגרפיה ==
גיליס-קרליבך נולדה בעיר [[המבורג]] שב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]] ב-[[1 בפברואר]] [[1922]], במשפחה בת תשעה אחים. אביה, ד"ר [[יוסף צבי קרליבך]] היה הרב הראשי של המבורג ו[[אלטונה]] ובן למשפחת רבנים מפורסמת. לאחר [[ליל הבדולח]] [[העלייה החמישית|שלח אותה אביה לארץ ישראל]] ובכך הציל את חייה. אחיה הבוגרים, [[יוליוס קרליבך|יוליוס]], אסתר, יהודית ואווה (חווה) שולמית, [[הגירה|היגרו]] ל[[בריטניה]] במסגרת ה[[קינדר-טרנספורט]]. האב, יחד עם אמה של מרים, אלישבע חנה (שרלוטה) לבית פרויס, וארבע אחיה הצעירות, רותי, נעמי, שרה ושלמה נשלחו למחנה [[יונגפרנהוף]]. האב, האם ושלוש האחיות נרצחו ב{{ה[[השואה|שואה}}]]. מבין הנשלחים למחנות, רק אחיה שלמה ניצל ומאוחר יותר היגר ל[[ארצות הברית]] ומשמש כמנהל רוחני ב[[ישיבת רבנו חיים ברלין]]. בן דודה הוא העיתונאי הנודע ד"ר [[עזריאל קרליבך]].{{הערה|אביו של הד"ר עזריאל קרליבך, [[אפרים קרליבך]], הוא אחיו של אביה יוסף צבי קרליבך.}}
 
בארץ למדה בבית הספר החקלאי בחיפה עד שנת [[1943]]. בשנת [[1944]] נישא למשה גיליס, מורה ומנהל כפר נוער. לזוג ארבעה ילדים. בשנת [[תשל"ה]] קיבלה תואר מוסמך במחלקה לחינוך ב[[אוניברסיטת בר-אילן]] (התזה: "משנתו החינוכית של יוסף צבי קרליבך הי"ד: הלכה ומעשה"), ובשנת [[תשמ"ד]]-[[1984]] קיבלה תואר דוקטור (ה[[דיסרטציה]]: "הוראת הקריאה העברית בארץ-ישראל: ניתוח ביקורתי של התפחותה, בעיותיה, שיטותיה והישגיה").